חווה ואדם הפכה להיות הבית שלי, העשייה שלי והפרק הבא שלי. ולמשך השבוע האחרון היא הייתה גם בית עבור שכבת ט' מתיכון תמר. ואו איזה התרגשות וכמה הכנות היו לקראתם! החווה כולה וכל הששינים שאיתי נערכנו לארח קבוצה גדולה, להעביר הרבה הדרכות ולהכין המון המון אוכל, הייתה התרגשות באוויר. אבל בשבילי זה היה מרגש כפליים. לא רק שהגיעה שכבת ט' מבית הספר בו גדלתי ולמדתי, אחת התלמידות בשכבה היא אחותי הקטנה.

ואוו איזה שבוע היה להם! שבוע עבודה שגם עבורי כששינית כאחות גדולה וכבוגרת בית הספר היה מרגש מאוד מאתגר וכיף גדול. שכבת ט' הצטרפו אלינו לעבודות היום-יום שלנו בחווה, בחקלאות, בבניה במטבח ובתחזוקה שוטפת של החווה. בנוסף, הכיתות עברו גם סדנאות של בנייה באדמה וצמחי מרפא. הם התמודדו באופן מדהים עם הגשם המבורך שלא הפסיק לרדת כל השבוע. וכמובן שאנחנו אסירי תודה להם כי בזכות עבודתם הקשה של שכבת ט מסקנו 760 ק"ג זיתים שמהם יצאו 100 ליטרים של שמן זית שיספיקו לנו עכשיו לחצי שנה!

יצא לי ללוות את הקבוצה לאורך כל השבוע והתהליך שראיתי שהם עברו היה ממש מיוחד, בהתחלה יש מין שוק כזה של וואו לאיפה הגעתי ומה אני עושה פה? עוד קשה להתמסר לעבודה והכל מרגיש קשה ומעייף, אבל משהו ביום השלישי השתנה, מהצד היה ממש אפשר לראות את זה, שהם פתאום הרגישו בנוח למדו להכיר את החווה ונכנסו לאווירה שלה וממש לעומק של העבודה. זה היה מטורף לראות מהצד איך בפחות משבוע חל כזה שינוי משמעותי גם להם כיחידים אבל גם להם כשכבה.

עבורי זו הייתה חוויה כל כך טובה ומרגשת אבל גם קצת משונה, עם הגעתם של השכבה לחווה התערבבו לי שלושה עולמות שונים והתמזגו לאחד: עולם בית הספר, עולם חדש של החווה ועולם הבית שהביאה אחותי. בהתחלה חששתי מהעירבוב הזה אבל שלושת העולמות עבדו בהרמוניה שהצליחה להפתיע אותי וגרמה לי להנות מכל רגע שהם היו פה. כל השבוע חוויתי "דה ז'ה וו".

ראיתי על השכבה את הרגעים הטובים שהם צוברים וכל דבר הזכיר לי את השבוע עבודה שלי עם הכיתה שלי ונתקפתי געגועים. פתאום אני להדריך אותם כששינית באותה ההדרכה שעברתי אז כתלמידה היה מוזר מאוד. ואז זה נפל עלי, אותם ששינים שהיו אז כשאני הייתי בשבוע עבודה, כמה אחריות והשפעה הייתה להם עליי, עכשיו זו היתה אני. אני אותה ששינית עבורם. להבין פתאום שהכלים שבית הספר נתן, האופציות שהוא פתח בפניי, המקומות שפגשתי בזכותו עיצבו לי את החיים.

לא מזמן פגשתי את הששינים שהיו בחווה כשאני הייתי בכיתה ט'. הם הסתכלו עליי ולקח להם רגע להבין מאיפה אני מוכרת להם. אבל כשנפל להם האסימון הם התרגשו כל כך ולא האמינו שזבכותם ובזכות שבוע העבודה אני עכשיו ש"שינית בחווה. אני מקווה שבעוד כמה שנים אני אבוא לחווה ואפגוש את הש"שינים החדשים ויהיו שם כמה פרצופים מוכרים.

אני מאחלת לשכבת ט' המהממת שלעולם לא יפסיקו לעבוד קשה שלעולם לא יוותרו ושתמיד ירגישו סיפוק אחרי יום עבודה קשה, כי הם באמת אחד אחת חבורה של ילדים מקסים עם ניצוץ של סקרנות ואהבה בעיניים. אהבתי אותם מאוד לפני, אבל עכשיו אחרי השבוע הזה הלב שלי מלא גאווה ואהבה ענקית אליהם אפילו עוד יותר. תודה לכם שכבת ט' המקסימים שגרמתם לי להעמיק במשמעות השירות שלי בחווה והפכתם את השבוע והתפקיד הזה לכל כך מיוחד וכיפי.

עלמה בקר הראל,
בוגרת תיכון תמר – חינוך וולדורף