להתעורר

נושא חיסוני הקורונה והשפעתו על החברה שמסביבי והחברה בעולם.
הנה אני אומר את זה: אני הרן ראם לא מחוסן. לא קיללתי ולא הרגתי אף אחד, אז למה אנשים מתנהגים כאילו כן?
לא רוצה להיכנס לסיבות בגללן לא התחסנתי. זה לא הנושא פה.

העבודה עוסקת באכזבתי מהחברה סביבי שלא ידעה להכיל ולכבד את ההחלטה שעשיתי על הגוף שלי. חוויתי אפליה קשה והרבה זמן האשימו אותי במוות בטלוויזיה וניסו לגרום לי להרגיש אשם.

הפסל עשוי מבול עץ אחד גדול – נחש מתפתל סביב מטה עץ. תהליך הגילוף התמשך וארך זמן רב, בסופו הגעתי לצורה אותה חיפשתי: מטה אסקלפיוס, הסמל הבינלאומי לרפואה בעולם.

הפסל של סמל הרפואה מנסה להעלות מחדש את נושא החיסונים והתנהגות המפלה שחווינו, אני ויתר הלא מחוסנים בסביבתי ובעולם.
לאחרונה כבר אין פוקוס תקשורתי על הקורונה, והנושא באופן כללי רדום, אך זה לא עוזר לי לשכוח התנהגות חסרת כבוד ויחס כאל אזרח סוג ב' במשך שנתיים. זה כאב, והכאב והאכזבה נשארו.
היצירה מנסה להדגיש כמה אנשים אטומים לסובבים אותם, איך הסביבה לא יודעת לקבל את השונה מהם, לא רק בנושא החיסונים. אנחנו כבני אדם מתרחקים מהשונה ומהמוזר. כאחד שחווה אפליה חברתית עקב היותו שונה מהרוב, שונה מרוב האוכלוסייה, אני טוען שזה לא צודק שאנשים מתנהגים בצורה כל כך בוטה ולא סבלנית כלפי אנשים שכל חטאם שהם שונים.

החוויה בתקופת הקורונה גרמה לי להבין דברים עלי ועל הסביבה. הבנתי מי באמת חברים שלי, שנמצאים איתי גם כשקשה. כל מי שהיה טיפה "נחש" ופגע בי הוצאתי מחיי. הבטחתי לעצמי שאתייחס לעצמי בכבוד ולא אתן למי שלא מתייחס אלי באותה צורה חלק בחיי.
אני שואף לחברה שמכבדת את כולם ומאפשרת ליחיד חופש בחירה על גופו.

חומרים: עץ וברזל.
מנחים: מארק לואיס, בועז יכין.