לימודי השואה ועדותו של פולדו איל (יהודה איל פישר) במסגרת תקופת שואה כיתה י"א תיכון תמר

מאת:
עמית אור,
מורה להיסטוריה תיכון תמר

במהלך חודש אוקטובר עברנו יחדיו, אני וכיתת י"א של ענבל, לימוד מעניין וחוויתי בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה. 

במהלך התקופה שוחחנו על נושאים רבים בהקשר של התקופה ושל ימנו, ראינו סרטים קצרים ושמענו שירים בנושא, קראנו כול בוקר בהתרגשות רבה יומנים שנכתבו באותה תקופה, תרגלנו שאלות בגרות, התלמידים הציגו נושאים שונים לפי בחירתם והכינו, כתבו וציירו מחברות תקופה לתפארת. 

התלמידים יבחנו בבגרות בהיסטוריה בסוף השנה בנושא השואה עם ספר פתוח. 

ב 29/10/2020 נפגשנו ,לסיום התקופה, לשמוע עדות של ניצול שואה- פולדו אייל (לצערנו בזום…) 

פולדו ,בן 82, יליד צ'כיה, סיפר לנו את סיפורו האישי והמשפחתי במהלך השואה. 

גם שהעדות הייתה בזום היא הייתה מרגשת ומרתקת. 

פולדו סיפר את סיפור ההישרדות המדהים שלו כילד קטן בשואה. 

הסתתרות אצל חסידי אומות עולם, פרידות ממשפחתו, מותם של יקיריו, מעברים רבים בין משפחות ואנשים וזאת כאשר הוא רק ילד קטן ופגיע.

אחת התלמידות בכיתה כתבה אודות החוויה שעברה בתקופה ובעדות :

השנה למדנו בתקופת היסטוריה על השואה. את התקופה העביר עמית אור. למדנו על הזוועות שעבר העם היהודי במהלך תקופת השואה. במהלך הלימוד נחשפנו לסרטונים, קטעי ספרות ופגישה אישית לצערי בזום, עם ניצול שואה בשם פולדו אייל.  פולדו היה ילד קטן בתקופת השואה, הוא סיפר לנו את סיפורו המדהים והכאוב, איך חמק והתחבא בבור, בקופסת קרטון ובכנסיה. סיפורי ההישרדות שלו העלו בי רגשות פחד, אימה ועלו בי השאלות למה זה הגיע לו, למשפחתו ולעם היהודי בכלל. 

במהלך הסיפור היו רגעים שבהם יכולתי ממש לדמיין אותו ילד בן 7,  המתחבא מפני הנאצים, אחוז פחד, ללא נשימה וכובש את דמעותיו. הרגשנו יחד איתו את כאבו שהתלווה לכל רגע ורגע בסיפורו. סיפורו של פולדו השאיר בי תקווה, התקווה של הדור הצעיר שחי במדינת ישראל. פולדו מקדיש את זמנו לחינוך, והרצאות לדור הצעיר על מנת שיכיר את ההיסטוריה ממקור ראשון ומחוויה אישית שלו. בסוף בהרצאה הוא תיאר את הערכתו לדור שלנו כמה שהוא מעריך ואוהב אותנו. הוא העביר בסיפורו את חשיבות האחדות הציונית, את כוחה של משפחה, הזכות שקיבלנו לחינוך, משפחה וחברים. סיפורו של פולדו איל הוא סיפור אחד מיני רבים. סיפורים אלו מייצגים את הזוועות הנוראות שעמנו עבר, הם מלמדים שתפקידנו כחברה שעברה רצח עם היא ליצור סולידריות ולשמר את הזיכרון ככל האפשר ולהאמין כי העולם יכול להיות טוב יותר. 

לסיכום אפשר לומר שסיפורו האישי והשקפת החיים האופטימית שלו גם בימנו אלה עוררו בנו השראה רבה. 

הוא נתן לנו עדות לחיים. 

"רק בן אדם ששלם עם עצמו יכול להעניק לאחרים. בן אדם שמתנדב מקבל יותר ממה שהוא נותן. תמיד"  פולדו איל