השפעת תקשורת באמצעות מתווך טכנולוגי על התפתחות המוח

מקור:
אוניברסיטת מונטריאול 

אינטראקציות פנים אל פנים מעוררות תשעה קשרים משמעותיים חוצי מוח, בין אונות המוח הקדמיות והרקתיות של המוח, בעוד שתקשורת מרחוק עוררה רק אחד.

בעוד שהמעבר לתקשורת משופרת טכנולוגיה חלחל לכל היבטי החיים החברתיים שלנו בשלוש השנים האחרונות, פורסמה ספרות מדעית דלה ביותר על השפעת אינטראקציות מסוג זה על המוח החברתי. שירותי שיחות וידאו הולכים ומתרבים. Zoom, Teams, Messenger, FaceTime, Skype, WhatsApp – זוכים לשימוש הולך וגובר מאז משבר הקורונה ולאורך שלוש השנים האחרונות.

נשאלת השאלה: האם לאינטראקציות בתיווך טכנולוגי עשויות להיות השלכות נוירו-ביולוגיות המפריעות להתפתחות יכולות חברתיות וקוגניטיביות?

סינכרון

צוות מחקר בינלאומי שכלל את ג.דיומא (Guillaume Dumas), פרופסור במחלקה לפסיכיאטריה והתמכרות באוניברסיטת מונטריאול וחוקר ראשי במעבדה לפסיכיאטריה ופיזיולוגיה חברתית במרכז המחקר CHU Sainte-Justine ביקש לברר זאת.

פר' דיומא הוא גם חבר אקדמי שותף ב- MILA, המכון לבינה מלאכותית של קוויבק, ומחזיק בקתדרה של IVADO לבינה מלאכותית ובריאות נפשית. תחומי המחקר שלו כוללים מדעי המוח החברתיים, ביולוגיה של מערכות ובינה מלאכותית. במחקר זה, צוות המחקר השווה פעילות חשמלית מוחית במהלך אינטראקציה פנים אל פנים ותקשורת מרחוק בסיוע טכנולוגי ב-62 זוגות של אם-ילד, שבהם הילדים היו בני 10 עד 14.

באמצעות טכניקה הנקראת היפר-סריקה, שיכולה לתעד בו-זמנית פעילות מוחית במספר נבדקים, צוות המחקר מצא שאינטראקציה באמצעות פלטפורמת ועידת וידאו החלישה את הסינכרון המוח בין אם-לילד.

שידור על אותו אורך גל

לפני מספר שנים, דיומא הוכיח שלמוח האנושי יש נטייה להסתנכרן באופן ספונטני כאשר הוא מעורב באינטראקציה חברתית פנים אל פנים, כלומר, המקצבים החשמליים של המתקשרים משדרים באותו תדר.
"סינכרון בין-מוחי קשור להתפתחות של קוגניציה חברתית", הסביר דיומא. "התהודה בין מוחות מאפשרת לילדים ללמוד להבחין בין העצמי שלהם לאחר, ללמוד יחסים חברתיים."

המחקר מצא שאינטראקציות פנים אל פנים מעוררות תשעה קשרים משמעותיים חוצי מוח, בין אונות המוח הקדמיות והרקתיות של המוח, בעוד שתקשורת מרחוק עוררה רק אחד.

"אם הסינכרון מוח למוח מופרע, אנו יכולים לצפות להשלכות על ההתפתחות הקוגניטיבית של הילד, במיוחד המנגנונים התומכים באינטראקציה חברתית", אמר דיומא. "ואלו השפעות לכל החיים."

אנחנו יצורים חברתיים

לאור הממצאים, דיומא מאמין כי יש צורך במחקר נוסף על ההשפעה הפוטנציאלית של טכנולוגיה חברתית על התבגרות המוח, במיוחד בקרב צעירים. במיוחד, הוא מטיל ספק בהתאמה של חינוך מקוון לבני נוער.
"אני תוהה לגבי הדיגיטציה של החינוך והשפעת המגיפה על התפתחות הקוגניציה החברתית בקרב צעירים, בתקופה שבה מערכות היחסים האנושיות היו מפוצלות". "זו שאלה חשובה אבל קשה לענות עליה, בהתחשב בכך שההשפעות המלאות לא יהיו ידועות במשך 10, 15 או 20 שנה."

לפי דיומא, ניתן לעשות אקסטרפולציה של ממצאי המחקר גם למבוגרים ועשויים להסביר את "עייפות הזום" הנרחבת בעקבות העלייה בשיחות ועידה בווידאו במהלך סגרי הקורונה, מכיוון שאינטראקציות מקוונות מייצרות פחות סינכרון מוח למוח, מובן שאנשים ירגישו שהם צריכים להשקיע יותר מאמץ ואנרגיה כדי ליצור אינטראקציה", הציע. "האינטראקציות נראות יותר עמלניות ופחות טבעיות."

דיומא מאמין שהמחקר מאשר שמערכות יחסים חברתיות חשובות באופן קריטי לבני אדם ושמנגנונים בין-מוחיים קשורים להתפתחות המוח החברתי.
"תוצאות אלו תואמות את הממצאים של מחקר שערכנו על כוחו של ריח של אמא ואחר שמצא שלמגע חיבה של בן זוג רומנטי יש את הכוח להפחית כאב", אמר. נראה שבני אדם קשורים זה בזה על ידי טכנולוגיה חזקה יותר מ- zoom או Teams.

דילוג לתוכן