פרידה מחוות תמר

השנה שנת 2019, שנה״ל תשע״ט.
איתי פז ז״ל, מנהל בית ספר תמר דאז, איילת ראם – המורה החדשה לחקלאות, עמית גל ועוד, חושבים על רעיון יוצא דופן – הקמת חווה שתהפוך להיות חלק מבית הספר שלנו.

חווה שבה נוכל להגשים חלומות, ליצור יש מאין, להצמיח יבולים ולנטוע תקוות, לתת דרור וחירות לילדי ולילדות בית הספר דרך עבודת אדמה וחיבור לטבע…

החלום היה למציאות –
נמצאה החווה בכפר מל״ל ואנחנו זרחנו מאושר.
בחווה החלו שיעורים כיתתיים ועבודה בקבוצות, והחיבור לטבע ולאדמה הלך והתעצם.
לאורך הדרך, הצטרפה קבוצת הורים, שרצו לקחת חלק והמשיכו ליצור ולבנות את החווה ביחד עם הקהילה של המוריםות והתלמידיםות.
שנה״ל תש״פ נפתחה ואיתה מסורת חדשה –
ילדי כיתות א׳ פתחו את יומם בשטח החווה – בכל בוקר הגיעו הילדימות מהשעה 7:45 (כמעט בכל מזג אוויר) והתחילו בעבודות החווה לצד פתיחת היום – ריתמוס חדש ונפלא שליווה אותנו והפך לחוויה מחזקת וממלאה בכוחות יצירה.

באותה שנה, באוקטובר, חווינו את לכתו בטרם עת של איתי פז האהוב והיקר, כאבנו את לכתו וידענו שהחווה תישאר לנו כמורשת אחריו.
מאז ועד היום, חוותמר הלכה והתפתחה – ילדי כיתות ג׳ קיימו בה את שבוע הבנייה, נוצרו בה מתחם ישיבה, מטבח חוץ, פרגולה, בריכת מים, מחסן ציוד, ערוגות לכיתות ואינספור שתילים שננטעו, זרעים שנזרעו וארוחות שנוצרו באהבה.
התקיימו בה אינספור אירועים ומפגשים של הקהילה – בחגי חודש, במסיבות סיום, באירועי ט״ו בשבט, צעדות למפיונים בחנוכה ואפילו ימי הולדת…

החווה הצליחה להתקיים על פי עקרונות הפרמקלצ׳ר – רסק עץ, מיחזור, קומפוסט וזיבול אורגני, היו לשגרה בפי הילדימות, שלמדו בה והתרגשו מגילויי היבולים שגידלו, מענפים שצימחו עצים ומהנבטות שעלו יפה שוב ושוב.

אנו נפרדים מהחווה, ולמרות העצב שיש בפרידה הזו, אני שמחה לספר, כי היא תמשיך להתקיים –
בית אקשטיין כפר מל״ל, בית הספר הצמוד אלינו, ייקח את החווה וימשיך בפעילות חקלאית, חברתית וחינוכית שתאפשר המשכיות.
לשמחתי, אני גם אמא בקהילה המופלאה שלנו וגם אשת צוות מוביל בבית אקשטיין, אז אני מזמינה את מי שת.ירצה לבוא ולבקר, להגיע.
חוותמר על עליה,עציה וגידוליה, תהיה תמיד חלק מקהילת בית ספר תמר, כי היא כבר השרישה את שורשיה בלבבות של כולנו.

שירה מונטה,
צוות חווה – בית ספר תמר