מאת:
רן מזר,
מורה בבית ספר תמר

הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה וְצָבְעָה אֶת הַשָּׁמַיִם בְּכָתֹם.

ג'וֹאַנָה שָׁרָה לְעַצְמָהּ וְאָסְפָה אֶת הַצְּדָפִים אֶל תּוֹךְ מְטַפַּחַת הַבַּד שֶׁלָּהּ.

 הַיָּם הָיָה שָׁקֵט באוֹתוֹ הבֹּקֶר, אַחֲרֵי לַיְלָה שֶׁל סְעָרָה שֶׁשָּׁטְפָה הֲמוֹנִי צְדָפִים אֶל הַחוֹף.

-"מַמָּשׁ  אוֹצָרוֹת!" אָמְרָה ג'וֹאַנָה לְאִמָּהּ "הֵם כָּל כָּךְ יָפִים!"

 ג'וֹאַנָה וְאִמָּהּ הִתְיַשְּׁבוּ עַל הַחוֹל וְהֵחֵלּוּ לִשְׁזֹר אֶת הַצְּדָפִים לְשַׁרְשֶׁרָאוֹת אֲרֻכּוֹת.

– "הַיּוֹם נוּכַל לִמְכֹּר בַּשּׁוּק כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שַׁרְשֶׁרָאוֹת שֶׁנַּרְוִיחַ מַסְפִּיק כֶּסֶף כְּדֵי לִקְנוֹת אוכל לְשָׁבוּעַ שָׁלֵם" כָּךְ אָמְרָה ג'וֹאַנָה וְחִיְּכָה אֶת חִיּוּכָהּ הַרחב.

אִמָּא שֶׁלָּהּ נָדַּה בְּרֹאשָׁהּ וְהִמְשִׁיכָה לַעֲבֹד בַּשְּׁתִיקָה.

– "אִמָּא! רְאִי אֶת הַצֶּדֶף הַזֶּה! אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאַף פַּעַם לֹא רָאִיתִי צְבָעִים  יָפִים כָּאֵלּוּ."

– "כֵּן, אָמְרָה אִמָּא, אֲבָל אֵין בּוֹ חוֹר. לֹא נוּכַל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ עֲבוּר הַשַּׁרְשֶׁרָאוֹת שֶׁלָּנוּ."

"חֲבָל" אָמְרָה ג'וֹאַנָה "זוֹ  הָיְתָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת הַשַּׁרְשֶׁרֶת הֲכִי יָפָה " מִלְמְלָה ג'וֹאַנָה…

"אִמָּא , מַדּוּעַ לְחֵלֶק מֵהַצְּדָפִים יֵשׁ חוֹר וּלְחֵלֶק אֵין בִּכְלָל?"

אִמָּא הִבִּיטָה בְּבִתָּהּ וְאָמְרָה: "אֲנִי לֹא יוֹדַעַת יַלְדָּה שֶׁלִּי. אֲנִי שָׁאַלְתִּי אֶת אוֹתָהּ שָׁאֲלָה באֶת סָבְתָא שֶׁלָּךְ וְהִיא אָמְרָה לִי שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא קִבְּלָה עַל כָּךְ תְּשׁוּבָה."

"אוּלַי הַמּוֹרֶה שֶׁלִּי מַרְלִי יֵדַע לַעֲנוֹת?" אמרה ג'ואנה.

כְּשֶׁסִּיְּמוּ לַעֲבֹד מִהֲרָה ג'וֹאַנָה לְבֵית הַסֵּפֶר וּמִיָּד כְּשֶׁהִגִּיעָה רָאֲתָה אֶת הַמּוֹרֶה מַרְלִי עוֹמֵד בַּשַּׁעַר.

הִיא רָצָה אֵלָיו וְקָרְאָה "הַמּוֹרֶה!  יֵשׁ לִי שְׁאֵלָה שֶׁאוּלַי אַתָּה תֵּדַע אֶת הַתְּשׁוּבָה:  מַדּוּעַ רַק לַחֵלֶק מֵהַצְּדָפִים בַּיָּם יֵשׁ חוֹר בַּקָּצֶה ולחלק אין?"

מַרְלִי חִיֵּךְ וְאָמַר "עַכְשָׁו ג'וֹאַנָה, שֶׁאַתְּ כְּבָר יוֹדַעַת לִקְרֹא, תּוּכְלִי לְגַלּוֹת זֹאת בְּעַצְמֵךְ!  גְּשִׁי אֵלַי אַחֲרֵי הַלִּמּוּדִים וְאֶתֵּן לֵךְ אֶת הַסֵּפֶר "סוֹדוֹת הַיָּם". אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁתִּמְצְאִי שָׁם תְּשׁוּבָה טוֹבָה לַשְּׁאֵלָה שֶׁלָּךְ."

כְּשֶׁהִסְתַּיֵּם יוֹם הַלִּמּוּדִים נִגַּשׁ מַרְלִי לְג'וֹאַנַה וְהוֹשִׁיט לָהּ סֵפֶר שֶׁעָלָיו הָיָה צִיּוּר יָפֶה שֶׁל יָם.

"חַפְּשִׂי כָּאן" אָמַר מַרְלִי "אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁתִּמְצְאִי תְּשׁוּבָה ".

ג'וֹאַנָה לֹא הִתְאַפְּקָה וּמִיָּד הִתְיַשְּׁבָה עַל סַפְסָל בֶּחָצֵר פָּתְחָה אֶת הַסֵּפֶר וְחִפְּשָׂה עַד שֶׁמָּצְאָה אֶת הַפֶּרֶק שֶׁעוֹסֵק בִּצְדָפִים וְשָׁם הִיא קָרְאָה:

"הַצִּדְפָּה מְשַׁמֶּשֶׁת מֵעֵין שִׁרְיוֹן הֲגַנָּה לַרְכִּיכוֹת הַחַיּוֹת שָׁם.

יֶשְׁנָם חֶלְזוֹנוֹת יָמִיִים שֶׁנּוֹהֲגִים לִטְרֹף אֶת הַרְכִּיכוֹת הַחַיּוֹת בְּתוֹךְ הַצִּדְפָּה.

מִכֵּיוָן שֶׁהַחֶלְזוֹנוֹת אֵינָם חֲזָקִים מַסְפִּיק כְּדֵי לְפַצַּח אֶת הַצִּדְפָּה הֵם עוֹשִׂים זֹאת עַל יְדֵי חֵרוּר הַצִּדְפָּה וִינִיקַת הָרַכִּיכָה מִבַּעַד לְחֹר.

אֶת הַחוֹר יוֹצְרִים הַחֶלְזוֹנוֹת בְּעֶזְרַת לָשׁוֹן מְיֻחֶדֶת שֶׁמְּכוּסָה בִּשְׁנֵי גְּרִיסָה כָּךְ הִיא מְשַׁמֶּשֶׁת מֵעֵין מַקְדֵּחָה.

לְעִתִּים הָרַכִּיכָה מַצְלִיחָה לַחֲמֹק בִּזְמַן הַצַּיִד וְלָכֵן נִתָּן לִמְצֹא גַּם צְדָפִים עִם חוֹרִים שֶׁלֹּא הֻשְׁלְמוּ."

ג'וֹאַנָה בְּקֹשִׁי יָכְלָה לְחַכּוֹת לָעֶרֶב שֶׁאִמָּא שָׁלַה תַּחֲזֹר מֵהַשּׁוֹק.

וּבָעֶרֶב כְּשֶׁהִגִּיעָה, רָצָה אֵלֶיהָ ג'וֹאַנָה וְסִפְּרָה לָהּ אֶת כָּל מָה שֶׁקָּרְאָה.

"וְיֵשׁ לִי גַּם רַעְיוֹן מְעֻלֶּה!!" אָמְרָה ג'וֹאַנָה, "מַדּוּעַ שֶׁלֹּא  נְגַדֵּל בְּעַצְמֵנוּ  צְדָפוֹת וחלזונות בַּבְּרֵכָה וְכָךְ יִהְיוּ לָנוּ הָמוֹן צְדָפִים לשרשראות שלנו."