
אוקטובר 2018
-מתוך רצון לעורר מודעות לקיימות ושמירה על הסביבה, החליטו מספר אימהות לקדם יוזמה של "חודש כדור הארץ" באחד מבתי הספר בעיר הוד השרון. ביחד עם מובילות.ים מהצוות החינוכי יצרו חודש מלא תוכן, אירועי שיא ופעילויות מגוונות שמטרתן לקרב את ילדי בית הספר והצוות החינוכי לנושא הקיימות.
לאור העניין הרב שנוצר סביב הנושא והצלחת הפרויקט, הרחיבו אותן אימהות את היוזמה כך שתצא מחוץ לגבולות בית הספר עם השגרירים –תלמידים, כך נולדה יוזמת כיתה רב – פעמית.
אוגוסט 2019
נפתחת בפייסבוק קבוצת כיתה רב – פעמית.
תוך ימים ספורים הצטרפו עשרות פעילים פוטנציאלים ופורסמה כתבה בנושא בעיתון מעריב. בשבועות שלאחר מכן קצב ההצטרפות היה מסחרר, תוך זמן קצר מונה הקבוצה למעלה מ- 3,300 פעילים מרחבי הארץ שלקחו על עצמם להפיץ ולהניע תהליכים לקידום המטרה, אמצעי התקשורת השונים בארץ מפרסמים כתבות וידיעות בנושא.
בעקבות ההדים החיוביים שהיוזמה יצרה, בתקופה של פחות מחודשיים, 5 רשויות מובילות בארץ החלו בתהליך צמצום השימוש בחד פעמי במוסדות חינוך ובתחומי העיריות.
כחלק מהמהלך יצרה הקבוצה ערכת התנעה: ערכת קבצים המכילה חומרים שעוזרים בהנעת היוזמה בבית הספר וברשות. הביקוש לערכה היה רב והיא נשלחה ללמעלה מ-200 בתי ספר ברחבי הארץ.
מהי יוזמת כיתה רב-פעמית?
מדובר בכמה צעדים פשוטים שניתן ליישם בסביבה הקרובה. מדובר בהתחשבות ובמחשבה, בלקיחת אחריות, במודעות לסביבה. בהרגלים שאפשר לסגל בקלות – מתוך הבנה שיש לעניין אפקט מצטבר, שיחד נוכל לחולל שינוי משמעותי. כל מה שצריך זה הורה אחד בכיתה שהסביבה יקרה לליבו אשר יקדם שימוש בכלים רב פעמיים באירועי הכיתה: החל מאירועים המאורגנים על ידי הועד/בית הספר ועד ימי הולדת המאורגנים באופן אישי. מלבד החיסכון הכלכלי של ריבוי קניית החד פעמיים, נחסוך לכדור הארץ 2-3 שקי זבל בכל אירוע (כפול קרוב ל-40 אירועים בשנה בכל כיתה) וניצור אלטרנטיבה אקולוגית לקיום כל אירועי הכיתה.
מרץ 2020
נכנסים תושבי ישראל לסגר קורונה הראשון, היוזמה נדחקת לשולי התודעה ובשל התנאים שנוצרים בשטח, השימוש במוצרים וכלים חד פעמיים הופך עניין שבשגרה. מסעדות מאמצות כלים חד פעמיים למשלוחי מזון לבתים ומוסדות רבים עוברים לשימוש בכלים חד פעמיים כחלק מתהליך ההתגוננות נגד הקורונה, תוסיפו על זה שימוש במסכות ובכפפות חד פעמיות ותקבלו רמת זיהום מהגבוהות שידעה ההיסטוריה האנושית.
פברואר 2021
במסגרת מטלת ביצוע לבגרות בקבוצות בתיכון תמר, חינוך וולדורף, הוד השרון, בוחרת קבוצה אחת לעסוק בנושא:
הזיהום הנגרם על ידי כלים חד פעמיים במדינת ישראל.
אגב, בית ספר תמר על כל מוסדותיו עושה מהלכים רבים לצמצום עד מיגור מוחלט של שימוש בכלים חד פעמיים.
את עבודת המחקר פתחה הקבוצה בהגדרת הבעיה:
על פי הכתבה "מזהמים, לא ממוחזרים וחוזרים לגופנו" רייכמן ד' (2019). מזהמים, לא ממוחזרים וחוזרים לגופנו. אתר הידברות), ישראל היא צורכת הפלסטיק השנייה הכי גדולה בעולם. דבר זה כנראה נגרם מתרבות האירוח והצריכה הקיימת בארץ ישראל. הבעיה האזרחית הנלווית לתופעה זו היא פגיעה באיכות הסביבה הפוגעת גם באיכות החיים.
כתבה נוספת העוסקת בנושא זה היא "כלים חד פעמיים: טרגדיה מיתולוגית". אתר Ynet סביבה ומדע 2017 : בכתבה מודגשת הצריכה האדירה של ישראלים והשימוש בכלים חד פעמיים בכל מועד וחג. הכתבה מוסיפה ומזכירה לנו כי פלסטיק הוא מזהם שפוגע בכדור הארץ לטווח הארוך בעקבות זמן ההתכלות הארוך שלו. כבר כיום הפלסטיק נמצא בכל מקום: באוקיינוס, בחופים, בהרי זבל ומזהם את האדמה. בסופו של דבר הוא מסוכן גם לבני האדם כי מוצא את דרכו לצלחת שלנו. על פי סקר חופים של אוניברסיטת חיפה, כ90% מהפסולת הנמצאת בים היא פלסטיק.
כתבה נוספת מעידה שעל פי:
"סקר חופים שנערך בחודש יוני האחרון על ידי גליה פסטרנק, חוקרת בביה"ס למדעי הים באוניברסיטת חיפה ומומחית לזיהום ים, הראה שכ-90 אחוז מהפסולת בחוף הים היא פסולת פלסטיק. יותר משליש מפסולת הפלסטיק הם כלים חד-פעמיים כמו צלחות, כוסות וסכו"ם; 12 אחוז ממנה הן שקיות פלסטיק, והיתר הם בדלי סיגריות, בקבוקים, פקקים, קשיות שתייה ועוד".
על פי הכתבה "אז כמה פלסטיק אכלת השנה?", שפורסמה באתר גרינפיס 2020 :
מאז המצאת הפלסטיק, לפני כמאה שנה, יוצרו כ- 8.3 מיליארד טון של פלסטיק. דבר זה ניכר על הסביבה. הכתבה מוסיפה ואומרת, שלא רק שהפלסטיק אינו מתכלה בסביבה, הוא גם אינו מתכלה בגופנו. היות והפלסטיק נמצא סביבנו בכל מקום, לא חסרות דרכים שימצא את דרכו לגופנו.
כדי להסיק מסקנות שיובילו לפעולה משמעותית, הפיצה הקבוצה סקר, שנכון לתאריך ה- 6/3/2021 ענו עליו 250 אנשים, בטווח גילאים רחב ומכל הארץ. הנתונים שעלו מהסקר:
37% העידו שהם משתמשים בשקיות חד פעמיות במקום ברב פעמיות
14% העידו שהם צורכים משקאות בבקבוקי פלסטיק חד פעמיים
18% העידו שהם צורכים מוצרים באריזות חד פעמיות
21% העידו שהם משתמשים בכלי אוכל חד פעמיים
67% העידו שהם משתמשים בכלים שאינם מתכלים
58% העידו שאינם ממחזרים וזורקים לפח הכללי פסולת הראויה למחזור
הנתון המדהים הוא שהסקר הראה כי כל העונים (100%!) מודעים לאפקט ההרסני של צריכת מוצרי פלסטיק בלתי מתכלה והרוב המוחלט תומך ברעיון שיש לחוקק חוק נגד שימוש בכלים חד פעמיים.
המסקנה היא שלמרות שלאנשים אכפת מהסביבה והיו רוצים לשנות את המצב הקיים, הם כנראה משתמשים בכלים חד פעמיים, כי אפשר ומותר, וגם מתוך נוחות ועצלנות.
הקבוצה העלתה מספר רעיונות לפעולות בשטח:
1. קידום חקיקת חוק נגד שימוש בכלים חד פעמיים – ישלח מכתב לחברי כנסת שתומכים בפתרון בעיות סביבתיות ועוסקים בנושא.
2. קידום תקנות חדשות למכירת כלים פלסטיק חד פעמיים ברשתות השיווק ובסופרים – ראשויות מקומיות – פניה לראשויות מקומיות – תהליך מהיר יותר מאשר קידום חוק בכנסת.
מה לעשות? לעשות!
עד שפעולות הקבוצה יעירו שוב את הדיון בנושא המשמעותי הזה, כל אחת ואחד מאיתנו יכולים לנקוט עמדה שתיצור שינוי בשל האפקט המצטבר:
1. להשתמש במסכות רב פעמיות
2. לצמצם צריכת מזון שמגיע ממסעדות בכלים חד פעמיים
3. להימנע משימוש בכלים חד פעמיים בארוחות החג
4. להימנע מרכישת משקאות בבקבוקי פלסטיק
5. להעדיף שימוש בבקבוקי וכוסות שתיה רב פעמים
6. להעדיף שימוש בשקיות וסלים רב פעמיים
חג שמח ומתחשב לכולכם.