הבחירה לעסוק בשירה בכיתה י' מגיעה מתוך מחשבה שזהו הדבר הנכון לגיל הזה שבו בני נוער חווים סערות ותנודות רגשיות חזקות. העיסוק בשירה עוזר להעשיר את שפת הנפש, לתת מילים לרגשות, וגם מכניס כוחות של צורה אל תוך הרגש, קצת ממתן אותו, מרסן ומדייק אותו. שהרי זהו בדיוק שיר טוב: סערת רגשות שזוקקה למילים הנכונות ולצורה הנכונה. בנוסף, בגיל זה עסוקים הנערים והנערות בשאלות גדולות על מהות האדם והעולם, על מקומם בו ועל ייחודם. לימוד ספרות בכלל ושירה בפרט מאפשר חקירה של שאלות אלו ממקום שהוא בו זמנית גם אישי וגם לא אישי. אנו למעשה לומדים את עצמנו בתיווכה של היצירה הנלמדת. כך, באמצעות הדיבור על היצירה, אנחנו יכולים לדבר על נושאים שדורשים מידת חשיפה גדולה מבלי שנרגיש מאד חשופים.
לפניכם מעט מהתוצרים שנכתבו על ידי הלומדים בתקופה:
כשאני לא מסתכל אני רואה,
כשאני לא מקשיב אני שומע,
כשאני לא נוגע אני מרגיש,
כשאני לא מריח האף שלי מתמוגג,
כשאני לא טועם הפה שלי שמח מרוב טעמים,
אבל כשאני לא חושב אני לא קיים,
ואם אני לא קיים אני כלום, והעולם כלום
נער בספרד
פגשתי נער בספרד, וראיתי שכאב
ושאריות נוזל שחור על ידיו
והרגשתי את געגועיו
לנער אחר שאהב.
אז נתתי לו את תפילתי
וקיוויתי בשבילו
שיעלה על ספינה אל אהובו
שהיה הוא בן גילו
הוא לימד אותי נאמנות
רק הוא לבד
הוא לימד אותי בדידות,
הנער בספרד.
יום יבוא
יום יבוא בו נחזיק ידיים
יום יבוא בו לא נריב
יום יבוא בו נביט לשמים
יום יבוא בו יגיע האביב
יום יבוא בו נביט אל הנוף
יום יבוא בו נאהב בלי תמורה
יום יבוא בו נשב על החוף
יום יבוא בו תדלק הנורה
יום יבוא בו תזרח השמש
יום יבוא בו הכל יהיה שקט
יום יבוא בו יהיה טוב מאמש
יום יבוא אך הוא לא כעת
החושך הגדול
כאשר החושך הגדול מגיע הוא בולע הכל,
כאשר החושך הגדול מגיע הוא מניע לשאול,
מה עשינו רע ומה עשינו טוב,
שמגיע לנו לקבל את החושך הגדול?