מאת:
מיכאל ליסק,
מחנך כתה ה', בית ספר תמר 

                     "הו נשגבי האלים רבי און – לעולם לא יוכנעו…בתחינתי אצווה לך – הווייתי הענק לי"

כבר מתחילת השנה, התחילה אצל ילדי כתה ה' להיווצר תסיסה שהפכה אט אט להתרגשות מהולה במתח. כולם ציפו לאירוע האולימפיאדה שאמור היה להיערך לפני חופשת פסח.
האולימפיאדה היא אירוע שנמשך שלושה ימים, אמור להוות את השיא של השנה ובמסגרתו הילדים נפגשים עם בני גילם מבתי ספר אנתרופוסופיים בארץ ומציגים יכולותיהם בענפי האולימפיאדה היוונית העתיקה:
הטלת כידון
זריקת דיסקוס
ריצה
קפיצה לרוחק
והאבקות.
הילדים הרגישו שפעילות ספורטיבית קלאסית זו מתאימה ליכולותיהם והשתדלו לבצע אותן באופן הרמוני ומושלם עד כמה שניתן.

אולימפיאדה, קורונה והחמצה

תקופת יוון מתחילה בסיפורי המיתולוגיה היוונית הקדומה וממשיכה דרך ההיסטוריה העתיקה של ארץ קדומה זו, הביאה אתה גם את אימוני הטלת הכידון והדיסקוס לצד תרגילי הבוטמר (ג'מנסטיקה המותאמת לשלבי ההתפתחות של הילד) הנעשים בשורות ובאופן קבוצתי.
אבל, רגע לפני שנשלמו ההכנות, אילוצי הקורונה בישרו על ביטול האירוע המיוחד הזה ומיד לאחר מכן על סגירת מערכת החינוך.
ילדי הכיתה נשארו עם תחושת החמצה.

אולימפיאדה - פתרון מקומי

עם החזרה מחופשת הקורנה הכפויה, נוצר צורך להביא לידי ביטוי את כל ההכנות.
כך, נוצר הרעיון לעשות יום אולימפיאדה מקומי ופנימי.
יום זה התחיל בפעילות הכרות שנעשתה על ידי תלמידי כתה י' שליוו כמדריכים את הקבוצות אליהן חולקה הכיתה. מיד לאחר מכן הילדים לבשו את ה"טוגות" היווניות עם חגורות זהב ופנו לפעילות אומנותית ברוח התרבות האתונאית
וציירו ויצרו בליווי נגינת נבל על ידי איריס התרפיסטית במוסיקה.
לאחר מכן הם התנסו בפעילות ספרטנית "קשוחה" שכללה משיכה קבוצתית של מכונית!!! ובחינת החוסן האישי על ידי החזקת מעמד לאורך שניות ארוכות ברגליים יחפות במי-קרח. לאחר שהכינו לעצמם זרי עלים ומדליות, יצאו כולם לחווה על מנת להתאמן על המקצועות האולימפיים לקראת הגעת ההורים 'מולם חזרו וביצעו בגאווה רבה את ענפי הספורט העתיקים.
היום הסתיים בשבועה האולימפית, בשיר האולימפיאדה המאחל לכל משתתפיו את היכולת להשיג שלום פנימי וחיצוני (אכיחירייה!) ובדקלום בו הספורטאי האולימפי היווני מבקש מהיקום לתת לו את כוחות להגיע לאיזון פנימי וליכולת להוציא מעצמו את המקסימום.

מי ייתן וההרמוניה האולימפית תתפוש אחיזה בלבבות הילדים בכל אשר יפנו.

צילומים: נעמה אן רוזנטל

דילוג לתוכן