בית הקשר

חייבת לשתף🙏
בשבועות האחרונים, במיוחד לקראת ההרצאה עם אליה אלון, עולות בי שוב ושוב מחשבות על קשר – קשר אמיתי, חי, בין אדם לאדם, בין הורה לילד, בין משפחות, בין מורה לקהילה.
(רוח התקופה זועקת לזה).

זה נושא שדיברנו עליו הרבה בצוותים השונים, בלימודי הערב של הצוות, באסיפות ומפגשי קהילה. עוד מתקופת הקורונה, דרך כל מה שבא אחר כך, ודרך מה שממשיך וימשיך לקרות כל הזמן.
בתוך כל זה, התחזק בי משהו:
שדווקא הקשר האנושי הוא התמצית.
זה מה שנשאר.
זה מה שמחזיק.
זה גם מה שמזמין חירות פנימית לבחור איפה אני רוצה להיות, ואיך אני רוצה לגדל את הילדים שלי – לא מתוך פחד, לא מתוך צריך, אלא מתוך רצון, בחירה ונוכחות.

בתוך זה עלתה גם המשמעות של בית קשר – יצירה של קשר שמאפשר לנשום, שמפחית מסכים, שמחזיר מבט, שמזין את הנפש, שמאמין בפשטות של יחד.

אני מרגישה שזה מאוד רלוונטי לבתי הספר של העתיד, וגם להתפתחות הבריאה של הילדים שלנו, ושלנו.
ואם אנחנו רוצים בזה – אנחנו צריכים קהילה שמחזיקה את זה יחד.

לא מושלמת.
מגוונת, שונה, חיה.
השונות היא לא קושי – היא מתנה.
היא מה שמצמיח, מה שמרחיב, מה שמעמיק ומעניק.
כי אנחנו מורכבים מהמון פרטים, ולמרות (ואולי בגלל) זה –
השלם תמיד גדול מסך חלקיו.

נכון לעכשיו, ההרשמה להרצאה הערב דלה ביחס לכמות המשפחות בבית הספר.
אתמול הייתה גם פגישת עמותה, ורק 8 חברים הגיעו מתוך מאות המשפחות שבתמר.
אלה דוגמאות שמצביעות על משהו רחב יותר – הקשר בינינו צריך תנועה, חיזוק, נוכחות.

אנחנו מדברים על "בית קשר", על קהילה, על שותפות – וזה באמת הכיוון. אבל כדי שהשפה הזו לא תישאר רק בגדר רעיון – היא צריכה להיתמך במעשים.
גם כשזה דורש מאמץ. גם כשזה פחות נוח וקר וחשוך בחוץ💧
כי רק יחד נוכל להחזיק את הדבר הזה. 🌈
דווקא בשונות שבינינו. דווקא כי כולנו שונים – זה מה שיכול להיות כל כך חזק, עשיר, מצמיח.

אז יאלה בואו.
יהיה תה ונישנושים
אנשים טובים
ומרצה מעולה!
אני חושבת שאני מדברת בשם הרבה אנשים❤️
נשמח שתצטרפו אלינו להרצאה עם אליה אלון.

אסתר,
מחנכת כיתה א' בית ספר תמר