מאת:
רן מזר,
מורה בבית ספר תמר

כּל תושבי הממלכה חיכו לאביר על הסוס הלבן. השמועה אמרה שיום יבוא והוא יִשׂא לאשה את הנסיכה סנודן. כשׁזה יקרה,כךְ אמרו, יגמר החֹשׁךְ הגדול והקרח שכסה את הממלכה יִמס.

יום אחד שמעו שומרי החומות פרסות סוס דוהר לכוון העיר. מרחוק מבעד לשלג הבהיר, הבחינו השומרים בסוס לבן דוהר ועליו רכוב אביר לבוש שריון קשׂקשׂים. הסוס ורוכבו קרבו אל שער העיר וזה נפתח לכבודם.
ההתרגשות בממלכה היתה רבה "הנסיכה שלנו עומדת להתחתן" כךְ לחששו כֻלם, "האבּיר על הסוס הלבן הגיע".

השמועה על בואו שׁל הנסיךְ המיֹעד עשׂתה את דרכה עד לארמון והנסיכה מהרה ללבֹּשׁ את שׂמלתה הצחורה וחכתה על המרפסת.

באותה שעה הבחינו מרחוק שומרי הארמון באבּיר נוסף רכוב על סוסו הלבן. גם הוא הגיע אל שער העיר, הסיר את קסדת הברזל שלו ודרש שיפתחו לו. "באתי להציל את הממלכה ואת הנסיכה מפני השקר הנורא. האביר שהגיע קדם, לפני, הוא נוכל ושקרן! הוא אינו אביר אמתי וסוסו אינו סוס לבן אמיתי".
הוא דהר בשביל אל הארמון וכבר מרחוק ראה את מי שהגיע לפניו עומד מתחת למרפסת ומשוחחַ עם הנסיכה ועם אביה המלךְ הזקן.
"אני הוא האביר לו חכיתם!" קרא בקולו. שלושתם התבוננו בו בתדהמה ונסו להבין מנין בא. שׁני האבירים ישׁבו על סוסיהם הלבנים זה מול זה והתוכחו. כל אחד אמר שׁהוא האביר על הסוס הלבן לו חכתה הממלכה והנסיכה. הנסיכה הנבוכה כמעט ובכתה עד שׁהמלךְ קרא ואמר: "חזרו הנה בעוד שלושה ימים ואֹמר לכם מה החלטתי".

למחרת כנס המלךְ את כל יועציו על מנת לטכס עצה ולחשב מי דובר אמת ומי לא.
ישבו השרים ודברו. זה אמר כךְ וזה אחרת. זה אמר הראשׁון שקרן וזה אמר שהשני. הם הסכימו בינהם ולא מצאו פתרון. לא ביום הראשון ואף לא ביום השני. והנה ירד כבר הלילה ולמחרת היו צפויים להגיע האבירים כדי לקבל את תשובתו של המלךְ.

באותו לילה נדדה שנתה של הנסיכה. היא הסתובבה במסדרונות הארמון החשוכים ובחדריו עד שהגיעה אל הספריה המלכותית. בספריה חשה כיצד רגליה מוליכות אותה אל מדף הספרים ושם עיניה נפלו על ספר גדול שעל הכריכה שלו היה מציר ציור של סוס. היא נטלה את הספר בידיה פתחה אותו ומיד קראה:
"סוסים רבים בצבעי האפר מאבדים את הצבע עם הגיל והופכים ללבנים. לעמת זאת, סוסים שנולדו לבנים הם נדירים ביותר. נתן להבדיל בין הסוסים הלבנים האמתיים, לסוסים לבנים אפרים בכךְ שמסתכלים על האף שלהם. לסוסים לבנים יש עור ורד, ואלו אצל הסוסים האפרים העור שחֹר."

כשסימה לקרא נפלה עליה תרדמה והיא נשארה לישון בספריה.
בבקר ראה אותה אביה המלךְ כשהיא ישנה על הרצפה עם הספר הפתוח. כשהקיצה הנסיכה ופקחה את עיניה מיד הראתה לאביה המלךְ את הרמז שגלתה בספר.
האם יתכן שאחד הסוסים אינו סוס לבן אמתי? האם כךְ נדע מי הוא האביר האמתי?
לקראת הצהרים הגיעו שני האבירים על סוסיהם והתיצבו מול המלךְ והנה מיד כשראה אותם צוה המלךְ לאסר את האביר הראשון בבית הכלא שבמרתף הארמון.
באותו זמן נערךְ טקס רב רשם בו הכתירו את האביר השני והפכו אותו ליורש העצר ולבעלה המיעד של הנסיכה רוסינַנְטָה השניה.
מיד כשתם הטקס הגיחה השמש מבעד לעננים וקרני האור שלה נגעו במצחה של הנסיכה. יש אומרים שהיתה זו דמעה שירדה מלחיה ויש אומרים שהיה זה הקרח שהחל להפשיר.

————

הערה*: העובדות המופיעות בקטע מדויקות –
אכן יש סוסים לבנים טהורים. וסוסים שצבעם משתנה עם הגיל – באנגלית הם נקראים greys.

שאלות:
1.איזה סוג של ספר קראה הנסיכה?
2.כיצד ידע המלךְ שהאביר הראשון משקר?
3.כתוב שהאביר שוחח עם המלךְ והנסיכה. רשם מדמיונך את השיחה .
4.מדוע לדעתך סוסים אפרים הופכים להיות לבנים?
5.האם שמעת את הבטוי "האביר על הסוס הלבן?" היכן נתקלת בו?