חינוך אנתרופוסופי ושיעורי בית
שיעורי בית הם עניין מורכב. מעצם ההגדרה, מדובר על משימות כאלו ואחרות שהאחריות לביצוען היא הרשות הביתית. בהמשך נראה כיצד חינוך וולדורף מתייחס לנושא, אולם ראשית כמה נתונים מעניינים ממחקרים שנעשו בעולם.
שיעורי בית ותרומתם לתהליך למידה מקדם ואפקטיבי
שאלת בעד או נגד שיעורי בית היא שאלה מורכבת, ממנה עולה שאלת תרומתם של שיעורי הבית לתהליך למידה מקדם ואפקטיבי. כדי להבין את מהות הדיון, עולה בראש ובראשונה נושא השליטה והתצפית. כעולה משמם, שיעורי הבית נעשים בבית, מה שמוסיף רמת מורכבות למעקב ולדיווח על הנעשה ואבחנה כמה עזרה ניתנה לתלמיד.ה במילוי המשימה, במיוחד בכיתות צעירות יותר. הוסיפו לכך את העובדה שדף עבודה אינו דומה בשום צורה לעבודה בחוברת מובנית וסוגיית המדידה הופכת למורכבת אפילו יותר. הסוגיה מעסיקה רבים עד כדי כך שהשישי במאי הוגדר כ"יום ללא שיעורי בית" לאומי.
ללא קשר לאתגרים אלה, היתרונות והחסרונות של שיעורי בית נחקרים ומתועדים על ידי חוקרים ברחבי העולם. נכון לשנת 2007, תלמידי תיכון בארה"ב מקדישים בממוצע 6.8 שעות שיעורי בית בשבוע על פי נתוני סקר של המרכז הלאומי לסטטיסטיקה של החינוך. תלמידי בית הספר היסודי, לעומת זאת, מבלים בממוצע 9.1 שעות בשבוע בהכנת שיעורי בית.
רוב התומכים במתן שיעורי בית בכיתות בית הספר היסודי, מאמינים שדרך שיעורי הבית לומדים הילדים מהן משמעת ואחריות. לעומתם טוענים אחרים, כי שיעורי בית בכיתות היסודי עשויים שלא לשקף את מצב הלומדים שכן מעורבות ההורים עלולה להטות נתונים, הן ביחס לשעות המדווחות והן בנוגע לשאלה האם העבודה נעשתה באופן עצמאי. על פי תפיסת חינוך וולדורף נתון זה אינו מתיישב עם השלב ההתפתחותי בו נמצאים התלמידים, זאת לאור ההבנה שילדים צעירים זקוקים ליותר זמן למשחק. מעבר לכך, מחקרים מרחבי העולם מראים שאין תועלת לציונים ולשיעורי בית לפני כיתה ה'.
חשוב לציין כי ברחבי העולם מדווח, כי הזמן המושקע בשיעורי בית, בכל קבוצות הגיל, תואם את המספרים של תלמדים בארה"ב. עם זאת, ישנם כמה יוצאים מן הכלל, כמו פינלנד וסינגפור, שתלמידיהם מבלים פחות משלוש שעות שבועיות בהכנת שיעורי בית ועדיין מובילים בציוני PISA.
בעוד ששיעורי בית בבית הספר היסודי אינם מראים תועלת משמעותית בתמיכה בתהליך הלמידה, באופן כללי, נמצא כי שיעורי הבית מיטיבים עם תהליכי הלמידה של תלמידי חטיבת הביניים ויש להם השפעה ניכרת אפילו יותר על תלמידי התיכון. מחקר שנערך בשנת 2015 עבור מקצועות המתמטיקה והמדעים, מצא שתלמידים שהמורה שלהם נתן שיעורי בית באופן קבוע, קיבלו כמעט 50 נקודות יותר במבחן מקובל מה שכן, מחקר זה, לא התייחס לכמות הזמן שהתלמידים השקיעו בשיעורי בית, אלא לעובדה ששיעורי הבית ניתנו באופן עקבי.
ההשפעה של שיעורי הבית על הציונים היא עניין אחר לגמרי. אמנם קיים "קשר משמעותי חיובי בין שיעורי בית לביצועים במבחנים סטנדרטיים", אך אין קשר משמעותי עקבי בין הזמן המושקע בשיעורי בית לציונים. במחקר שנעשה באוניברסיטת סטנפורד בשנת 2014, החוקרת דניס פופ גילתה כי ציוני מבחנים משתפרים בהשקעה של שעתיים בשבוע בשיעורי בית, אך מעבר לכך, הם יורדים. מחקר ספרדי משנת 2015 מצא שהציונים מתחילים לרדת אפילו בהשקעת זמן קצרה יותר – כאשר הוקצו לתלמידי חטיבת הביניים יותר משעה וחצי של שיעורי בית ביום, ציוני המבחנים במתמטיקה ומדעים החלו לרדת. המחקר של פופ מגבה נתונים אלה, היא גילתה שיותר מדי שיעורי בית הובילו לרמות מתח גבוהות יותר בקרב התלמידים. למעשה, 56 אחוזים מהתלמידים מציינים שיעורי בית כגורם לחץ גבוה יותר ממבחנים או ציונים. עומס בשיעורי בית הוביל למחסור בשינה, לאובדן זמן עם חברים ובני משפחה וירידה בתחביבים ותחומי עניין חוץ בית ספריים.
חינוך וולדורף ושיעורי בית
לפי התפיסה האנתרופוסופית, בשנים הראשונות של הילד בבית הספר, קיים חשש ששיעורי בית יגבילו את הלמידה הפעילה של הילד בכך שיגבילו משחק ומוטיבציה עצמית. במהלך משחק הדמיון של הילד פורח והאינטואיציה מתחזקת. בנוסף, שיעורי בית עלולים להגביל את זמנו של הילד לאינטראקציה עם חברים ומשפחה ובכך להשפיע על מערכות יחסים. פחות זמן חברתי פירושו פחות סוציאליזציה, שאכן יכולה להפריע להתפתחות הכללית של הילד, שכן בתקופות האינטראקציה הללו הילד לומד שליטה בדחפים, ניהול קונפליקטים וכישורים חברתיים בסיסיים אחרים.
בבתי ספר וולדורף שיעורי הבית לא מתחילים בדרך כלל עד בערך כיתה ד' וגם אז המטרה היא לא להמשיך את הלימודים בבית אלא לקבל חוויות תוצאה ממה שנלמד בבית הספר. מורי וולדורף שואפים להבטיח שלשיעורי הבית יש ערך לרווחת התלמידים הכללית וראויה לזמן של הילד. לפעמים שיעורי הבית יכללו איורים במחברת ראשית, קריאה לילית או תרגול כלי נגינה. חיוני ששיעורי בית לא יפריעו לזמן ההפסקה של התלמיד – פעולה זו עלולה להשפיע על קצב היממה של הילד, המסדיר את דפוסי השינה. חינוך וולדורף מקדם למידה באמצעות פרויקטים היא חלק מתכנית הלימודים ומותאמת לשלב ההתפתחותי של הלומדים. כמו בכל נושא, גם מאחורי שאלת שיעורי הבית, נעשית הרבה מחשבה ויש לא מעט שאלות אליהן מתבקשים העוסקים בחינוך וולדורף:
למה נותנים את שיעורי הבית? למה דווקא אלו? מה משמעותי במה שיקבלו?
נלקחים בחשבון פרמטרים שונים כגון: איך שיעורי הבית תורמים (או לא) לחוויית הצלחה / תקיעות / כישלון. איך שיעורי הבית מתקשרים לנעשה בכיתה.
ברחבי העולם, נהוג שלא להתחיל עם מתן שיעורי בית לפני כיתה ד', ולרוב המורים מייעצים להורים שאם שיעורי הבית אורכים יותר מ- 30 דקות, הילד צריך לעצור. בדרך זו ניתנת למורים אינדיקציה לרמת הלמידה של התלמיד שיכולה להתריע על הצורך בתמיכות מתאימות.
ככל שהילדים מתבגרים וכישורים כמו זיכרון, גמישות מחשבתית ושליטה עצמית מתחזקים אצלם, פרויקטים חדשים משולבים בלוח הזמנים, אך גם תלמידי כיתה ח' כמעט ולא נדרשים להשקיע יותר משעה ועשרים בהכנת שיעורי בית במהלך שבוע.
המטרה העיקרית של שיעורי בית בחינוך וולדורף, היא הזדמנות ללמידה עצמאית, ביצוע משימה ללא פיקוח, ניהול משימות וזמן, כישורי ארגון ואחריות. מתוך ההבנה שחשוב להכין את הלומדים להתמודדות עם הלימודים בתיכון. בתפיסה האנתרופוסופית, חשוב ששיעורי בית לא יהוו גורם מלחיץ עבור התלמידים או נטל בלתי נסבל על משפחותיהם, אלא אתגר, שמחזק מיומנויות חשובות ונרכשות.
נקודה מעניינת שעולה היא הסתכלות על שאלת שיעורי הבית לאור התקופה בה אנו חיים והאתגרים שזימנה הקורונה והסגרים שהביאה אתה ולהשפעה שהייתה עליהם על מערכת החינוך ותפיסת החינוך באופן כללי ובחינוך וולדורף בפרט. במשך תקופות ארוכות הילדים למדו למעשה בבתים וכל השיעורים היו שיעורי בית… ניתן היה להבחין בכמה דברים מעניינים:
אפשר היה להרגיש את החשיבות והמשמעות של הלמידה החיה והחווייתית בקבוצה אל מול העשייה האינדיבידואלית בבית.
אפשר היה לראות את החשיבות בכך שההורים יכירו את ההוויה החינוכית ואת החומרים עמם נפגשים הילדים כדי שיוכלו לתמוך בהם ממקום אמיתי ומבין.
יחד עם זאת, היה אפשר להרגיש את העצמאות הנדרשת בשיעורי הבית, את התסכול שיכול להיווצר כשתלמידים "נתקעים" בביצוע משימה, לצד חווית ההצלחה שעושים משהו באופן עצמאי וצולחים את המשימה.
הרקע למאמר https://phillywaldorf.com/the-truth-about-homework/