על תקופת צדיקים בכיתה ב' בבית ספר תמר חינוך וולדורף
מאת:
עמית גל, מורה בבית ספר תמר
ילדים וילדות, ובעצם כולנו, אוהבים סיפורים. על האמת הפשוטה והבסיסית הזו נבנה במידה רבה חינוך וולדורף כולו. לאורך כל שנות הלימודים פוגשים.ות הילדים.ות סיפורת ענפה, המותאמת בכל שנה לגילם.ן ולהתפתחותם.ן הנפשית. מאגדות האחים גרים בכיתה א', דרך אגדות הצפון ב-ד', המיתולוגיה יוונית ב-ה' ועד לביוגרפיות האישיות שלהם.ן ב-ח'. בכיתה ב' אנו פוגשים.ות שני סוגי סיפורת: בתחילת השנה אנו מספרים.ות משלים – לפונטיין, אזופוס וקריילוב. החיות במשלים מייצגות תכונות אנושיות קיצוניות, בצורה חד צדדית. כך למשל השועל הוא פיקח וממולח, האריה חזק ויהיר, הדב גדול ואיטי, החסידה חסודה, התיש עקשן וכולי. אין זה שיעור בזאולוגיה. כמובן שאין אנו מבקשים.ות מהילדים.ות לזכור ולהפנים את היותו של השועל פיקח, שהרי הוא אינו פיקח באמת יותר מציפור. אבל אנו מנסים.ות באמצעות החיות, להכיר לילד/ה צדדים באישיותו.ה, שאולי אינו.ה מודע.ת אליהם, או שאינו.ה מיודד.ת אתם, ושהו.יא עשוי.ה ליפול לתוך הקיצוניות החד צדדית שלהם.
התקופה השנייה של הסיפורת בשנה זו, מציגה לילדים.ות את סיפורי הצדיקים.ות. רבי עקיבא, הלל הזקן, פרנציסקוס מאסיזי, אמא תרזה ועוד (כל מחנך.ת מוצא.ת את הצדיקים.ות המדוייקים.ות ביותר בעיניו.ה). סיפורי הצדיקים.ות, ניתן לומר, אוספים את כל האיכויות האנושיות, ומזקקים אותן לכדי האנושיות במיטבה. הטוב האולטימטיבי. גם כאן, אין אנו מביאים את הצדיקים.ות לנפשם.ן של הילדים.ות בתקווה שהם.ן ישננו את האיכויות הללו, וילמדו לפעול בדיוק כמוהם.ן. הכוונה היא שתמונת הצדיק.ה תשמש ככוכב צפון, כמגדלור עבור הילד.ה, כשהו.יא מגשש/ת את דרכו/ה לעיצוב איייותו.ה. כל זה באופן בלתי מודע ובלתי מוסבר, אלא תוך ניסיון ליצור רושם, חוויה, תמונה בנפש הילדים.ות, שתעבוד מבפנים החוצה.
כך זימנו לכיתה בשבועות האחרונים מצעד נאה של אנשים גדולים ומרשימים. התחלנו ברבי עקיבא, שהתחיל את חייו כעקיבא בן יוסף, רועה צאן פשוט, עד שנתו ה-40. רחל, בתו של הבוס כלבא שבוע העשיר, ויתרה על חיי המותרות, ועברה לגור עם עקיבא אהובה בגורן. היא זו שגילתה את ניצוץ הגאונות שלו, והיא שדחפה אותו לצאת וללמוד 12 שנים, ואז 12 שנים נוספות, עד שהיה לרב מפורסם. כששב לירושלים, מוקף ב-24,000 תלמידיו, ורחל ניגשה אליו, הציגה בפני ההמונים: "זו תורתי הקדושה". בכיתה עלתה השאלה מי, בעצם, הצדיק.ה בסיפור הזה? שאלה טובה. מעקיבא המשכנו להלל הזקן, שטבע את הביטוי "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך – זו כל התורה על רגל אחת". נראה, שזהו גם כל מעשה החינוך על רגל אחת. משם המשכנו לפרנציסקוס מאסיזי, אבי הכנסייה הפרנציסקנית. גם הוא גדל למשפחת עשירים, חי חיי מותרות ועינוגים, עד שגילה בגיל 40 את האמת והיופי שבדלות, עבר ללבוש גלימת יוטה, וקשר חבל פשוט כחגורה למותניו, כפי שמתלבשים מאמיניו עד היום. כך הסתובב בעולם, למד את חוכמת האל ואת שפת החיות, השתלט על זאב אימתני ודרש בפני כל ציפורי העולם. בשבוע הבא, בעזרת השמש, נפגוש עוד את אמא תרזה, ואז אולי נסכם את התקופה, לקראת פסח, במשה רבינו. גם הוא גדל בעושר ומותרות כנסיך מצרי עד גיל 40, וגם הוא היה רועה צאן, והפך למנהיג גדול, שהוציא אותנו מעבדות לחירות, והעניק לאנושות את המוסר האלוהי בדמות לוחות הברית. מה דעתכם – מנהיג רוחני או מנהיג ארצי? צדיק או פוליטיקאי? איכשהו, השאלה הזו נראית כרגע אקטואלית מאי פעם.
אה, והלל הזקן באמת היה זקן – הוא נפטר בגיל 118.
מוזמנים להקשיב לשיר הזה ברקע