מאת:
שירלי שקד
מורה למתמטיקה תיכון תמר
רוב לימוד המתמטיקה בכיתות הגבוהות נעשה בצורה מאד מופשטת ו"קפואה". קפואה במובן שאנחנו רגילים להסתכל על צורות גיאומטריות לא כעל תהליך ,אלא כעל צורות קבועות ,כפי שהן מצוירות על הדף. בלימודי הוולדורף במתמטיקה ,אנחנו מנסים לפתוח את החשיבה המתמטית לאופי ולחוקיות של הצורות, ולהכיר אותן מתוך המקומות שבהם הן מתגלות בטבע ובעולם. עם דגש גדול על ההתמרה והשינוי של צורה אחת לאחרת, ושל שינוי באותה הצורה עם שינוי הפרמטרים שיוצרים אותה.
דיברנו בתקופה בעיקר על ארבע צורות בסיסיות וחשובות במתמטיקה: מעגל, אליפסה, פרבולה והיפרבולה. ברוב לימודיהם התיכוניים התלמידים פגשו ויפגשו את העקומות האלו באמצעות הייצוג האלגברי שלהן בנוסחאות. בתקופה הזו פגשנו את העקומות במהות הגיאומטרית שלהן. זה עוד מאפיין חשוב של לימודי המתמטיקה בוולדורף – להבין את המשמעות המתמטית העמוקה של הטכניקות האלגבריות שאנחנו מיישמים.
גילינו בבניות גיאומטריות שונות ,איך העקומות המתמטיות נוצרות מתוך יחסים במרחב. למשל מעגל הוא אוסף של נקודות הרחוקות מרחק שווה ממרכז המעגל, באופן דומה למדנו את היחסים וההגדרות שיוצרים את המקום הגיאומטרי במרחב של אליפסה, פרבולה והיפרבולה.
הלימוד בתקופה שילב דרכי הוראה מגוונות – למדנו יום אחד בטבע, בירקון. למדנו דרך עבודה עם חרוטים שעשינו מחימר, ציירנו ושרטטנו הרבה, השתמשנו בתנועה קבוצתית במרחב באולם הספורט , עשינו ניסויים, ראינו סרטונים של הוכחות תלת מימדיות ושל שימושים של חתכי חרוט במציאות, הכרנו על קצה המזלג תוכנה מתמטית בשם גיאוגברה שממחישה יפה שינויים של צורות מתמטיות, ועוד…
פיתוח היכולת לדמיין ולנוע במחשבה (ובמרחב, ובעבודה האומנותית) את חוקיות המתמטיקה, היא בסיס חשוב לפיתוח חשיבה בכללותה. אבל לא רק. היכולת להבין שדבר איננו כפי שהוא נראה אלא הוא רק "רגע" בתוך תהליך , היכולת להגמיש את המחשבה אל מעבר לתמונת המצב ה"קפואה", היא בסיס גם לפיתוח היכולת לנוע עם המחשבה בצורה גמישה וחמה גם במקומות אנושיים – נפשיים ומוסריים.