פרויקט סיום אומנות י"ב 2022

תיכון תמר – חינוך וולדורף

מפרס לאיראן

מגיש: גילי קסטנר

בעבודת הגמר האומנותית שלי בחרתי לעסוק בנושא המהפכה האיראנית שהיוותה כלי מרכזי בהתפתחות החברה האסלאמית בעולם בעת המודרנית. המהפכה האירנית ואירן (פרס) בפרט, מהווים עבורי תחומי עניין מרכזי בחיים שלי. התחלתי ללמוד את השפה הפרסית מתוך עניין עצמי לצורכי הצבא ואבל גם כי השפה עניינה אותי. אחרי כמה שבועות החלטתי שאני צריך לקחת מורה כדי ללמוד שפה קשה כמו פרסית בעצמי, התחלתי ללמוד לנגן על סאז שהוא כלי ניגנה מארצות האסלם –טורקיה. דרך המורה שלי לסאז הכרתי את סיוון, עולה מאירן, ששמחה ללמד אותי פרסית. התחלתי ללמוד איתה ותוך כדי התחלתי ללמוד על התרבות וראיתי שזה מושך אותי יותר ממה שהתכוונתי מראש.

לאט לאט התחלתי ללמוד, להעמיק ולחקור את התרבות ואת ההיסטוריה של איראן. דרך החיפוש שלי על התרבות וההיסטוריה התחלתי להעמיק במהפכה האסלמית שהייתה הגורם המרכזי להפוך את פרס לאיראן של היום, משלטון מלוכני של 3000 שנה לרפובליקה אסלאמית קיצונית שונאת ישראל. כיום כשאנו שומעים את הביטוי "מהפכה איראנית" האסוציאציה המיידית היא תוכנית הגרעין, או השמדה של ישראל.

כשחקרתי על המהפכה היה מעניין עבורי לחקור איך אנשים מחלפים שלטון מלוכני של אלפי שנים. לאירוע ההיסטורי הזה יש השפעה עולמית על המערב ועל העולם האסלאמי בכללי.

החשיבות של המהפכה בעיני היא קוסמית – רוחנית. בנוסף, המהפכה הובילה לשינויים קיצוניים של קודים והיררכיה חברתית בחברה האיראנית ובעולם המוסלמי.

היצירות שלי:
עקדת יצחק
צבעי מים, על נייר A3
בחרתי לצייר את הייצירה הזאת בגלל האופן הדתי שלה, שבין השאר היה המניע למהפכה שקרתה הרגשתי שעקדת יצחק מסמלת את העקדה של פרס לאיראן, שמסמלת משמעות חברתית ורוחנית.

הנשים שלנו
צבעי מים על נייר A3
הציור מבוסס על תמונה שראיתי בעבר בה רואים נשים מוחות במהפכה האירנית ראיתי שלנשים הייתה הבעה של מחאה ודכאון הרגשתי שזה מתקשר ליצירה שלי, בחרתי את השם הנשים שלנו, מכיוון שלכל משפחה יש אישה שעומדת בראשה או חלק ממנה, אחות אמא סבתא, וכו'… הנשים הן החלק המרכזי של הבית.

החירות שלנו
שמן על קנבס 40X50
בחרתי לצייר דימוי של פסל החירות עם הראש של אייתולה חומני שמסמל את איש המהפכה של איראן וכסמל שלילת הדמוקרטיה בגוף של פסל החירות שמסמל חירות, ניסיתי לשלב את הפאן ההומוריסטי והפוליטי בין אמריקה לאיראן בין דמוקרטיה לרפובליקה דיקטטורית.

בתערוכה אני מציג גם שתי כרזות. כרזת פרו מהפכה היא כרזה שהחלטתי ליצור מתוך כוונה שבמבט חזותי תשמש כפוסט פרו מהפכה שיתמוך בסיסמאות המהפכה, כגון מוות השאה. הכרזה השנייה היא כרזה, שמטרתה להציג עמדה כנגד המהפכה ולהתנגד לרעיון המהפכה ושתבקר את איכות החיים של האזרחים שסובלים עד היום באיראן.

דילוג לתוכן