פרויקט סיום אומנות י"ב 2022
תיכון תמר – חינוך וולדורף
צעדים ראשונים
מגישה: נועה רבינוביץ אבנון
צעדים ראשונים היא העבודה האומנותית שלי העבודה מתארת את ההתפתחות הנפשית/ הרגשית שאני עברתי ואני ממשיכה לעבור תחת שתיים עשרה שנות לימוד בחינוך וולדורף ומיוצגת על ידי בגדים, כול פרט קטן שבבגדים בעבודה בעל כול כך הרבה משמועות ומחשבה מאחור, צבע הבד, סוג הבד, הכפתורים, צבע החוטים, הצורה שבא הבגד נופל על הגוף ואפילו הנוחות של לבישת הבגד. הפרוט המלא על כול אחד מהבגדים תוכלו לראות ליד הבגד.
העבודה הזו חשובה מאוד בעיניי, היא נותנת לגיטימציה לשינוי. העבודה מאפשרת מקום לקבל את זה שאנחנו משתנים, הדעות שלנו, הגוף שלנו, המשיכות שלנו, האהבות שלנו וזה בסדר וזה לגיטימי אנחנו גדלים מהשינויים האלו וגדלים אפילו יותר כבני אדם כשאנחנו מקבלים את העובדה שאנחנו משתנים.
את כול אחד מהבגדים לובשת מישהי משמעותית בחיי מאוד שהתקשרה לי ללבוש של אותה שנה אם זה מבחינת דרמתיות כמו סבתוש או אם זה מבחינת חוויות אישיות ודברים שהן עוברות שמתקשרים מבחינתי לאותה שנה.
כיתה א׳
כול הבגד בהשראה של הדברים הכי אנתרופוסופיים שיש: אוריתמיה, פיות לבד ושער הפרחים. הדגם חסר הצורה של השמלה מתייחס לחשיבות של הפיות שלא להשתיל בילדים צורת גוף אידיאלית, החופשיות שבלבישת השמלה מזכירה את בגדי אוריתמיה המאפשרים חופש תנועה מוחלט וחופש יצירה, כפי שרוב האנתרופוסופיים יודעים בכיתה א׳ ממש בשבוע הראשון של השנה הילדים עוברים בשער הפרחים שמקבל אותם לבית ספר ולקהילה מאותו שער הילדים יצאו כשהם יסיימו יב׳ בחינוך וולדוף. התזכורת לזה בשמלה הוא כמובן זר הפרחים, כשהילדים עוברים בשער הפרחים הם מתחילים מסע ואני התחלתי מסע גם פיזי של מלא טיולים אבל גם נפשי של הרבה חוויות, רגשות ושינויים בגלל כול אילו התחתית של השמלה מלוכלכת כמו ילדה קטנה שיצא לשחק בבוץ עם שילמת החג הלבנה.
אָאוּטְפִיט בכללי מייצג את ההתחלה, את הפתיחה ואת הצעד הראשון.
כיתה ב'
כשהייתי בכיתה ב גרתי בצפון (רקפת) ולמדתי בבית ספר עודד שהוא גם מתבסס על חינוך וולדורף היינו יוצאים לטייל כול יום שני בהרים שמסביב לבית ספר, עוד אחת הסיבות שגם עברנו לצפון הייתה בגלל האסטמה שלי שהייתה מאוד חמורה באותן שנים וההורים שלי חשבו שזה יוכל לעזור לי האוויר הנקי (לפחות נקי יותר). השנתיים האלו שגרנו בצפון היו התקופה האחרונה לפני הגירושים של ההורים שלי.
כול הז'קט עשוי ממבד לבד שליבדתי בעצמי בהשראת קלמר שהכנתי באותן שנים, הז'קט בצבעי הירוק של הצפון החיי, השמח, הילדותי קצת. הסביכות של הלבד והרכות שלו מתייחסת לקשר הבין משפחתי באותן שנים והשביל באמצע מסמן שני דברים הראשון הוא את הדרך מהצפון חזרה למרכז והשני הוא הדרך שאני עומדת לעבור עם המשפחה שלי.
כיתה ה'
למי שלא יודע בשנה הזו בחינוך וולדורף מתקיימת אולימפיאדה בין כול בתי הספר וולדורף בארץ, בשנה הזו הכיתה גם לומדת המון על התרבות והסיפורים של תקופת האולימפיאדות הראשונות (מה שגם גרם לנו לשחק בהפסקות במשחקי דמויות של אלים יווניים). הבגד כולו בהשראת האולימפיאדה ולאכן הוא גם בצבע לבן, צבע האלים והצבע המקורי של הטוגות במשחקים האולימפיים ומשלב בתוכו צבעי זהב המסמלים קדושה וכוח.
האוּטְפִיט מורכב משני חלקים: מכנס וטופ, המכנס מתחיל צמוד ונפתח ברגלים כהשוואה לטוגה המסורתית / הטוגה שאנחנו לבשנו באולימפיאדה שנו בכיתה ה', עיצוב המכנס משלב נוחות המתאימה לפעילויות ספורט (אלה אם כן את ממש אדם מזיע) ואצילות המתאימה לסיפורים על יוון העתיקה. הטופ מאוד מתקשר בכבוד הדדי והיכולת לסמוך על הסובבים אותך, לעומת המכנסיים וטופ לא מאוד נוח ללבישה באופן כזה שאי אפשר ללבוש אותו לבד, בת האדם שלובשת את הבגד ומייצגת את כול ה"עם" שלה שסומך עליה חייבת לסמוך גם על מישהו מאחוריה שיוכל לעזור לה גם באופן המטפורי אבל גם באופן המילולי של לסגור את הכפתורים בסיטואציה שהספורטאית המהוללת מאוד פגיע בא. כך בעצם "מונח" עליה כבוד, אחריות אבל גם היא חייבת להיות עם המון אמון וביטחון בסובבים אותה. החוטים שמסביב לטופ מתייחסים ליחידים לאומת רבים והכוח של קבוצה כי אם היה חוט אחד כנראה שלא היינו סמים לב לקיומו אבל יחד יש להם המון נוכחות ומשמעות בעיין אך החוטים האדומים מתייחסים למשהו שונה לחלוטין, הם נמצאים באמצע ונוטים טיפה לשמאל כרפרנס ללב והם מסמנים דבקה חולשה פחד והתקף לב המתקשרים בהמשך לבגד של כיתה ז'.
כיתה ז'
לפני שאני אציג את הגלימה אני חושבת שצריך קצת רקע. כיתה ז' מבחינתי כמו הרבה ילדים מתבגרים הייתה נוראית ואני לא אתחיל בהשוואות אבל באמת שנה לא טובה או נעימה. כמובן ההרמונים משתוללים ועושים את העבודה שלהם פשוט מצוין, קיבלתי את המחזור הראשון שלי בשנה הזו אבל מה שגרם לשנה הזו להיות כול כך טראומתית בשבילי היא בת אדם מקסימה וגם בת כיתה שנפטרה מסרטן במוח שמה אופיר למי שלא זכה להכיר אותה. גילו שיש לה סרטן כשהיינו בכיתה ה' (מי שזוכר שאמרתי שיש רפרנס לכיתה ז' אז היה זה) ובמשך שלוש שנים בנוסף לדברים "ההגיוניים" של בית ספר וולדורף היו לנו גם המון שעות של טרפיה קבוצתית והסברה שקשרו במצב של אופיר ב- 25.4.2017 אופיר מתה ילדה בת 12 שחוץ מלהיות חופרת מידי פעם על נושאים שלא עניינו אותי לא עשתה שם דבר רע בחייה. וכמובן איך אפשר שלא אני יהפוך את הטרגדיה הזו של משפחה מקסימה אל עצמי כי אחרי הכול זו עבודה על ההתפתחות שלי. אני נכנסתי ללופ של סבל וחוסר אונים והמון כעס את ההסבר של כול זה לגלימה אני כתבתי ביום בוא חשבתי עליה באופן הכי טוב שאפשר נירא לי:
צבעים חזקים של בד כבד!
בד שמתנפח במהלך ההליכה ועוטף אותך בכעס בכאב באומללות בחוסר אונים וזה מגיע מכול מקום וחונק אותך. הסגירה של הגלימה עוטפת את הצוואר וגוררת אותך אחורה לכול החרא שנאסף על הרצפה באופן כזה שכול כך קשה כבר להיאבק ואת רק רוצה להתמסר לאומללות הזו הכובד של הגלימה כול כך מנסה למשוך ולדרדר אותך וזה פשוט מרגיש שזה לעולם לא יגמר . אני פשוט לא יודעתי איך להרגיש את הכול ביחד.
כיתה ח'
והינה הגיע כיתה ח' שמבחינתי מבערך אמצע השנה הזו, זו היא ההתחלה של החיים הבוגרים שלי. הרגשתי חיבור מחדש לכיתה, לחברים ולמשפחה שלי, אני ממש זוכרת שהיו רגעים שהייתי אומרת לעצמי הינה זה כן מצליח וזה כן מתחבר וזה אפילו טוב יש שני דברים בבגד הזה שמייצגים את החיבור מחדש הזה הראשון הוא הכפתורים ברגליים של המכנס והשני זה החיבור של השלייקס למכנס. השלייקס והגלימה מתייחסים לטיול השנתי שהיה לנו בכיתה ח' יחד אם כיתה ט' ולכמה אירועים שונים שהיו באותו טיול, השלייקס החום מנסה ממש להראות כמו עץ גדול שהשורשים שלו מתחברים לחלק האחורי של המכנס והקצוות של הענפים שלו מתחברים לחלק הקדמי שלו, העץ הזה הוא האחד והיחיד עץ הזחלים שהכתירו את אביב למלכת הזחלים ולא עזבו אותה בשקט במהלך חמישה ימים של טיול. הגלימה מתייחסת לכמה דברים שונים הראשון הוא באמת מאותו טיול שבאחד הימים פשוט התחיל גשם מטורף ואנחנו לא עצרנו המשכנו ללכת בגשם בבוץ בלי שם מעיל גשם ופשוט היינו בייחד במים ובאש של המדורה של סוף אותו יום, הגלימה היא גם סוג של הכתרה שהשכבה מעלנו הכתירה אותנו להיות הגדולים ביותר, להפוך למחזור הראשון כי אחרי השנה הזו כול אחד מהם הלך לבית ספר אחר ומאז אנחנו המחזור הכי בוגר (רק מבחינת גיל לא שום דבר אחר).
כיתה ט'
האוברול האגדי האחד והיחיד של כיתה ט' ואיך אפשר שלא ידבר על שמירה על הסביבה, בשנה הזו התקיים שבוע העבודה שלנו בחווה ואדם שהסבר על המקום הזה אפשר לקבל מעלמה בקר הראש שתעשה שם שנת שרות בשנה הבאה, החווה הפגישה אותי אם המון דרכים פשוטת ונגישות למחזר ולשמור על הסביבה שלנו, כול האוורול מורכב מג'ינסים שאנשים זרקו ולא השתמשו בהם יותר בשביל להדגיש את הקלות שבשימוש חוזר, ההרכב של החתיכות מסמן גם כוח של קבוצה.
צילומים מתצוגת האופנה:
