מאת:
איילת פרידריך
על השאלה בכותרת ננסה לענות בכתבה הבאה ובמקביל ננסה גם לתת תשובה לסוגיה:
במה נצייד את המתבגר שלנו, לקראת השתלבותו בעולם סביבו.
מהם הערכים, היכולות והתובנות, שאנו רוצים שיפיק על העולם, על הסביבה ובעיקר – על עצמו.
תיכון וולדורף -קווים לדמותו
בחינוך ולדורף מתייחס לילד כשלם, כישות מגוונת בעלת איכויות וצדדים רבים ושונים.
בהגיעו לגיל ההתבגרות, מתחיל הילד שלב התפתחותי חדש – הנערות.
בשנים הראשונות, שביעון ראשון: גיל 0-7 מעוצבת גופניותו, וחיי הרגש והחוויה של עולמו הפנימי.
בגיל בית-הספר היסודי וחטיבה, שביעון שני: גיל 7-14 ועם כניסתו לשביעון השלישי: גיל 13-14 ואילך, מתעוררת חשיבתו המופשטת ועולם הרגש מעמיק ומתבגר.
התפתחות זו מוצאת את תשובתה בחינוך וולדורף בגיל התיכון בתהליכי למידה מופשטים יותר, מלאי עניין ורב תחומיים.
חינוך וולדורף העל יסודי שם לו למטרה לעניין את התלמידים, להביאם לכך שיגלו הבנה ועניין בעולם, כך שכוחות היצירה, הבנייה והאידיאליזם, יגברו על כוחות הכובד וההרס שמביאה עמה סערת ההתבגרות.
תיכון וולדורף - איך עושים זאת?
על ידי לימוד רב תחומי, מקיף ומלא עניין.
בגיל זה יש מקום לשיתוף התלמידים בתהליכי הלימוד, ליוזמה שלהם וללימוד עצמי ובוגר יותר.
במקביל,
יש רצון להביא לרמה מקצועית את האומנויות השונות, בהן עסקו בשנים הראשונות, בצורה יותר חברתית וקבוצתית.
אם בחינוך היסודי והחטיבה, הדגש היה על החוויה ועיצוב העולם הפנימי של הילד, כעת מופנה הזרקור לתהליכי אומנות מקצועיים וממוקדים. תהליכי אומנות אלו מגיעים לשיא בפרויקטים משותפים בתחומי האומנות המורכבים כגון: הצגות משותפות, מחזמר, מיצגים בנושאים שונים ועוד.
תהליכי היצירה של הילדות הרכה וגיל בית הספר היסודי והחטיבה, הופכים בתיכון לעבודה מכוונת ומקצועית בסדנאות של תחומי מלאכה רבים ככל האפשר. השאיפה היא שכל נער ונערה יעברו תקופה משמעותית של התנסות במלאכות היד כחלק מהכשרתם לחיים בוגרים.
בין המלאכות ניתן למצוא: עבודה בעץ, נחושת, קליעת סלים מנצרים, קדרות בחימר, נפחות, תפירה, עבודות עור ועוד.
מדוע מודגשים לימודי האמנות בחינוך וולדורף?
חינוך וולדורף מתייחס להתנסות במלאכות ובעשייה אמנותית כמרכיב מהותי למימוש ולפיתוח העצמי. ההתנסויות ולימוד המיומנויות השונות, בונות ומבססות בטחון ביכולתו של האדם ומעצימות תחושת מסוגלות ורצון לממש רעיונות ורצונות, מבלי לחשוש מלהפשיל שרוולים, לגעת לנסות להתמודד. כל אחד מהנערות והנערים, מוצא מחד, את המקום הנח עבורו במלאכות, ומאידך, את אותה התנסות/מלאכה שמאתגרת אותו – מתוך ההבנה שההתמודדות עם הקושי היא מקור לצמיחה.
תיכוני וולדוף בישראל אינם פועלים בריק והם אינם בועה במרחב סגור – השפעת התהליכים והתרבות בה אנו חיים (דיגיטציה/סמארפון/רשתות חברתיות ועוד…) מחלחלת ומעצבת את דמותם של התיכונים כך שבחלקם מתקיימות בחינות הבגרות ובחלקם לא.
בעולם דוגמאות לרוב של אנשים שלא סיימו בגרות והם בעלי חזון ותעוזה ששינו את העולם. מהבולטים בהם:
סטף ורטהיימר בן ה- 90, תעשיין, מייסד "ישקר", ח"כ לשעבר וממייסדי כפר ורדים והגן התעשייתי בתפן.
סר ריצ'ארד ברנסון, בן 65, מייסד קבוצת וירג'ין, איש אשכולות, יזם, פילנתרופ ואיש די מגניב באופן כללי.
מה הניע אותם להיות מי שהם?
חזון תשוקה והתמדה – שלושתם בין היסודות שאנו שואפים להעניק לבוגרינו –
וזו גם התשובה לשאלה "בגרות או לא בגרות האם זו השאלה?".
תיכון וולדורף - מבחני בגרות, כן או לא?
כרגע זאת החלטה של כל תיכון לגופו – אבל במקביל אם כן ואם לא – אנחנו רוצים להעניק את ההזדמנות לבסס ערכים שביניהם קיימים חזון, תשוקה והתמדה לצד סקרנות ואהבה ללמידה ולגילוי העולם והאדם, באשר הם.
חינוך וולדוף העל יסודי מובנה כך, שהנער או הנערה מקבלים רקע רחב ומגוון ביותר, שייפתח בהם יכולת להבין, לשפוט ולעמוד בעולם , כמבוגרים עצמאיים.
חינוך וולדורף השכיל להבין שדווקא היום, כשקצב ההשתנות מהיר במיוחד ועולם התעסוקה והאקדמיה נראים כהולכים אל מחוזות הלא נודע, יש חשיבות מכרעת להשכלה ולהתנסות רב תחומית, רחבה ככל האפשר, כהכנה לעולם המחר.