על חגי האור, מינדפולנס והתמודדות עם פחדים

אם בא לכם קחו רגע ושוטטו בדמיונכם.
וחזרו אי שם לנקודה בילדותכם. לילה. חושך.
איך זה מרגיש?
האם פחדתם מהחושך?
אילו מחשבות עוברות בראש?
ואם יש שם פחד איך עוברים את הפחד הזה?
אולי אתם זוכרים את פחד החושך מילדיכם שלכם או חווים אותו איתם בימים אלו?

כעת בואו נדמיין רגע ביחד עולם מוזר שכזה
ובו חי אדם לבדו. אדם אחד ללא אב ואם.
וזו שנת חייו הראשונה
הוא נוצר בסתיו, האדם היחיד.
וכעת הוא חווה לראשונה את הגעת החורף
ומיום ליום רואה ששעות האור מצטמצמות
והחושך הולך וגובר
ואין אמא ואבא סביבו להחזיק את ידו
ואין מי שיבטיח לו שזו דרך העולם
שיש ריתמוסים
ימים מתקצרים ואז מתארכים ותיכף תיכף
יעבור היום הקצר בשנה
ושעות האור יתחילו לגבור.
והוא יושב שם
ופוחד
וסביבו
חושך הולך וגובר ואין לו מסך להדליק או אורות לד
שיטשטשו את החושך הגדול שסביבו
ואת פחדיו
וחיות סביבו טבע. אין מחסה.
פחד אימה
מה יכול אדם כזה לעשות? כדי להקל את אימת המוות שמביא עימו החושך המתגבר?
מה אתם עושים כשאתם מפחדים?

תנוּ רַבּוֹתֵינוּ:
כֵּיוָן שֶׁרָאָה אָדָם הָרִאשׁוֹן יוֹם שֶׁמִּתְמַעֵט וְהוֹלֵךְ,*
אָמַר: אוֹי לִי, שֶׁמָּא בִּשְׁבִיל שֶׁסָּרַחְתִּי,* עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדִי וְחוֹזֵר לְתֹהוּ וָבֹהוּ,
וְזוֹ הִיא מִיתָה שֶׁנִּקְנְסָה עָלַי מִן הַשָּׁמַיִם.*
עָמַד וְיָשַׁב שְׁמוֹנָה יָמִים בְּתַעֲנִית וּבִתְפִלָּה.
כֵּיוָן שֶׁבָּאָה תְּקוּפַת טֵבֵת וְרָאָה יוֹם שֶׁמַּאֲרִיךְ וְהוֹלֵךְ,
אָמַר: מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא,
הָלַךְ וְעָשָׂה שְׁמוֹנָה יָמִים טוֹבִים.
תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, עמוד ח, דף א

המדרש בגמרא לוקח אותנו אל אדם הראשון שהוא הלומד הראשון במיתוס המכונן של תרבותינו. זה שרואה לראשונה את התקצרות הימים. באופן מיידי מפרש את העלמות האור כעונש על חטא אכילת פרי עץ הדעת.
ותגובתו?
הוא מנסה לשנות את המציאות ותוך כדי לטפל בפחד שלו בצורה היחידה שנראתה לו הגיונית וזמינה זמינה – הוא עוצר לתענית ותפילה. לשמונה ימים
בחלוף הימים כשמתחילים הימים להתארך – עם כניסת חודש טבת רווח לו והבין את הריתמוס הטבעי בו נוהג העולם. והפך את שמונת הימים האלו לימי חג. על פי המדרש – זהו המקור לחג החנוכה.

הפחד מהחושך סביב היום הקצר בשנה הוא כנראה הבסיס האוניברסלי לשורת חגי אור שנחגגת בעולם כולו בו בזמן.
אני אוהבת לחשוב על הדלקת הנרות והאש על ידי בני האדם, כמו תפילה הומאופטית בה אנחנו משתמשים במינון מדולל מהאיכות אותה אנחנו מבקשים מהאלוהות- משהו בסגנון "תראה אלוהים את האור והאש תן לנו בבקשה עוד מזה. שלח לנו אור וחום בכמות גדולה או בקיצור. תחזיר לנו את השמש".

בכל רחבי העולם אנו מוצאים חגי אור ואש שמתכנסים אל אותו יום קצר בשנה ומנסים לתת מענה רגשי קולקטיבי פחד הכל כך קמאי מהחושך.
בעולם הרומאי נחגג ב 25.12 במשך שנים קרוב ליום הקצר בשנה חגו של הליוס אל השמש, שהפך עם לידת הנצרות לחגו של ישוע שמכונה גם שמש העולם או אור העולם. החג היפה כל כך – כריסטמס מקורו בכלל בחג פגאני לכבוד אל השמש.

השנה יש לנו הזדמנות נדירה לחגוג את חג המולד וחנוכה ביחד. לנוע בין סמטאות העיר העתיקה בירושלים ובתוך 300 מטר רבוע לנוע בין שני עולמות חוגגים את חגי האור שלהם בו זמנית. חנוכיות ירושלמיות מופלאות מאירות את הסמטאות, מלווים בניחוח סופגניות ולביבות וכמה דקות משם אורות חג המולד עצים מקושטים ופניו של סנטה קלאוס ניבטים מכל עבר ומאירים את סמטאות הרובע הנוצרי מזמינים אותנו השנה יותר מכל לחוש את השמחה והתקווה שמעוררים אור ואש בלב החורף החשוך והקר.

ומה עם הפחד?
היינו מצפים שבעולם מלא אור וחשמל הפחד הקמאי מן החושך ייעלם. הרי העולם התפתח ויש לנו דרכים וטכנולוגיה לטשטש את החושך וגם את הפחדים. מעניין שעדיין רבים מהפחדים ההישרדותיים הקמאיים מנהלים ומפעילים אותנו עד היום. המדרש והעולם היהודי מציעים לנו שני פטנטים עתיקים תפילה. עצירה ובהיה באור. ככלי לנוכחות והתמודדות עם פחדים. האם זה מקרי שהמחקר העדכני על מיינדפולנס מוכיח את כוחו של תרגול העצירה וההתבוננות להשקטת המחשבות והפחדים?
ואם תרצו קחו תרגיל. בזמן הדלקת נרות ואולי בעוד ימים – בואו נשתיק את הניידים לחצי שעה ורק נהיה. עם האור. האש. הילדים. עצמינו.
ואם בא לכם לבוא לטייל ולחוות את הקסם הירושלמי של חגי האור והאש. לחוות קצת אירופה במרחק קפיצה מהבית להכיר עולמות ותרבויות אנשים וניחוחות – דברו איתי.

ב 20.12.22 ייצא טיול חנוכריסמס לקהילת תמר בהדרכתי לירושלים .
אם בא לכם להצטרף או ליזום טיולים אל חווית החגים במועדים נוספים בירושלים או לתאם הרצאות או סדנאות – דברו איתי
שיהיה לנו חורף מלא שמחה ואור וגם שנהנה מהחושך…

תמר לינצבסקי
Mindful journeys
הרצאות. סדנאות. מסעות וסיורים. ליווי ופיתוח אישי וצוותי.
www.tamlin.co.il
tamlintour@gmail.com