מאת:
מעין שהינו רויטל ורד טבע
יום שישי 7:20 יצאנו כול המשפחה לכיון החווה של בית הספר.
הצטידנו בכובעים, מים מעט צידה לדרך.
הילדים היו שמחים אחת על האופניים השני עם הקורקינט והשלישית בעגלה .
קבענו עם חברים ונפגשנו בחווה.
מזג האוויר היה נעים, הדרך הייתה יפה ושקטה.
הגדולים כבר מכירים את הדרך וברגע שהגענו לשערי בית הספר דהרו להם אל החווה.
בדרך ראינו את מטעי הזיתים גדושים בכל טוב את שדות התותים (רק הפעם היה נראה שאולי שתלו או זרעו משהו אחר במקום) ירוקים .
החברים כבר שם הגענו ויאללה לעבודה
אנחנו גרים בקומה תשיעית, האדמה ממש רחוקה.
המרפסת שלנו משקיפה על בית הספר ואם אנחנו ממש מתאמצים אנחנו רואים את קצה החווה.
ימי הסגר עוברים מהר, בין השלמת משימות, יצירות, אפייה, קפיצה בחבל והרבה צעידות.
אנחנו מנסים לשמר שגרה בריאה עד כמה שניתן. זה לא פשוט בימים בהם חול מתערבב עם חג ומועד, הימים מתקצרים והרוח מתקררת.
עשינו לנו מנהג: אחת לכמה ימים אנחנו יורדים לחווה, לבדוק מה התחדש, מה השתנה.
תמיד אנחנו פוגשים שם חברים טובים (עם או בלי כנפיים).
אני לא חושבת שאפשר לתאר במילים את התרחבות הלב שאנו חשים בחלקת האדמה הזאת.
האושר בלראות את המלפפונים משמינים אט אט, האבק שממלא לנו את הנעליים כשאנו "מרצפים"את השטח בקרטונים ורסק עץ וטעם המאפים המשובחים שמכינה מעין.
תודה לך איילת ולכם צוות חווה שבזכות החזון שלכם, אנחנו מרגישים טוב יותר.
