אני לא יודעת אם מצאנו תשובה אחת ברורה, אבל מה שהיה ברור הוא שכולנו מתמודדים עם דברים די דומים וכולנו אקטיביים והולכים בדרך.

אני לקחתי מהכנס ובכלל מהעבודה שאני עושה לאורך השנים את העבודה הפנימית ומתוכה את תרגול ההקשבה. להקשיב לתלמיד.ה שנמצאים מולי כי הם אלה שיגלו לי כל מה שאני צריכה. לדעת להקשיב לא רק עם האוזניים, אלא להקשיב עם הלב. זאת משימה הדורשת תרגול רב, לאמן את ״שריר״ ההקשבה, במיוחד בעולם שהקצב שלו יכול להיות מסחרר.

בערבים ראינו מופעים שונים של בוגרי ולדורף, בוטמר קונצרט ומופע של מוסיקת פולקלור ארמני. בנוסף צפינו במופע אוריתמיה מדהים של בית הספר לאורתמיה בגתאנום.

לראות את בוגרי וולדורף על הבמה וליהנות מהפירות שלהם היה מרגש ומרומם לדעת שיש להם את היכולות לצעוד בעולם עם ״תיק מלא ושופע כל טוב״. לדעת שיש להם את הזרעים האומץ והיכולת להביא טוב ואהבה לעולם זה ממלא. לדעת שכולנו חלק מזה, זה מחזק.

אני אישית חושבת שצריך לעשות כנס כזה להורים להורים שמעורבים ומחזיקים את רעיון הקהילה ליצור קשרים בינלאומיים זה להכין את עצמינו לעתיד משותף.

* למרות המקום המרכזי ששמור לגתה בתהליך התהוותה של האנתרופוסופיה, נראה שנתיב הידיעה הגתאני לא זוכה לתשומת לב מעשית באמצעות לימוד או תרגול רציני. התעמקות בו תגלה מקור השראה ליצירה חברתית ולהגשמה עצמית. לקריאת המאמר מאת אורי בן דוד במגזין אדם עולם – אנתרופוסופיה וחינוך ולדורף >>>