מאת:
אילנה תגור,
אמא בקהילת תמר

עם תחילת האביב, תקופה של התחדשות, כיתות ג' חרוב ואחווה החלו את תקופת הבנייה, שיא לו חיכו כל השנה. מידי בוקר הילדים נפגשו בחווה לפני תחילתו של עוד יום מפרך ודקלמו שיר אשר מרמז על המבנה אותו עתידים לבנות בחצר בית הספר.
קבוצה אחת חפרה, אחרת סחבה, חלקם ערבבו ואחרים יצקו כאשר במקביל צוות אחר ליקט מהחווה להכנת סלט פריך וצבעוני ואחרים לשו ומתחו בצקים להכנת פיתות לארוחה משביעה. בשיתוף פעולה מעורר השראה, בהובלת המחנכות יעל קדרון וסופי בר, שלא חסכו בעבודת כפיים, ילדי שכבת ג' למדו את החומרים דרך הידיים וקצב ליבון הלבנים הפך שוטף ורציף עד כדי כך שההכנות לעבודת הבנייה בחצר בית הספר החלו מוקדם מן הצפוי. מפעל הובלת הלבנים החל, בסיס המבנה הונח וקונטור המעגל סומן. הנחת אבן הפינה היוותה יריית הפתיחה לשיא של תקופת הבנייה. יום ביומו הילדים עמלו בהכנת טיח והנחת הלבנים במעגל ממוסגר.
קומה ועוד קומה היוו בסיס לרהיט, ככתוב בשיר:
זה הבית מעשה ידינו
כה יפה ומיוחד
לו יהה יציב ואיתן
לו תשרור בו שמחת חברים

הימים הפכו חמימים יותר והלבנים התייצבו והתמצקו יותר וכך גם הקשרים בין הילדים סביב ערכים של גיבוש, עבודת צוות, השגת מטרות ועבודות כפיים, ערכים משמעותיים בימיה האחרונים של כיתה ג'.