מאת:
יונית לוי ברנשטיין,
מחנכת כיתה ג' גפן, בית ספר תמר

אמר כבר רבות על מה שהשנה האחרונה הביאה עימה, אך היא בהחלט הביאה עימה גם דברים טובים ונפלאים.

משחזרנו מהסגרים (זוכרים?) כיתות ג- אילן וגפן חזרו לפרויקט מבורך של עשייה- תקופת בנייה. 

גיל תשע המהווה נקודת מפנה, שבה הילד מקיץ מחלום, נפרד מן הילדות המוקדמת, הרכה והעוטפת, ונולד למציאות חדשה, בה הוא מגלה עצמו לראשונה כנפרד מהעולם. רגעי פחד וחוסר ביטחון מלווים את הילד בתקופה זו לצד שאלות הקשורות לזהות, ולהבנה הכואבת, שדבר לא יהיה עוד כפי שהיה.

בהמשך לתקופת לימודי תורה, בה לומדים על גירוש האדם מגן עדן כשיקוף למתרחש בנפשו של הילד, תקופת בנייה מזמנת לילדים אפשרות ליצור ולברוא בעולם.

בכתה ג' הילדים פעילים ויצרניים: הם לומדים להכיר את העולם באמצעות הגפיים וליצור עמו קשר מחודש.

דרך פרוייקט כיתתי משותף, מחזק ומשמח, של בניה הם לומדים על בתים שונים ברחבי העולם, וכיצד האדם יכול על ידי עשייה ועל ידי שימוש נכון בחומרים, שהעולם מציע לו, לבנות לעצמו משכן בטוח, חם ומוגן, שבתוכו הוא יכול לקיים חיים פנימיים, חיי נפש ויצירה.

וכך בכיתה למדנו על בתים בעולמינו (ובתבונה, הילדים אמרו שגם גוף הוא בית- הבית של הנפש), וכהכנה בנינו דגמים של המבנה אותו נבנה בהמשך- ברזייה – לחווה הקהילתית של עמותת תמר.