לנשום

מאז ומתמיד מוזיקה ומילים היו חלק מחיי.
בכל מחברת שהשתמשתי בה אי פעם ניתן למצוא קטע שכתבתי. וכשלא היו מחברות בהישג יד, השתמשתי בדפי טיוטא, מעטפות ריקות ואפילו מפיות במסעדות. הרעיונות שלי נמצאים על כל פיסת נייר בכל מקום בביתי.
ומוזיקה. אני מנגנת כבר שנים בחליל, ונושמת צלילים בכל רגע של ערות או שינה. זה חלק כל כך גדול מחיי, בעיקר עכשיו; בדיוק כשעשיתי רסיטל.
מאז ומתמיד קראתי, כתבתי, האזנתי וניגנתי.

מכל מלאכות היד, רקמה היא זו שאני הכי מתחברת אליה. בחרתי לרקום מילים ותווים בחוט שחור על בד לבן, כמו דיו על גבי דף חלק. הכל משתקף בבהירות גמורה הקפלים בבד מבטאים את הפיתולים בדרך, והמילים הרקומות מסכמות את מהות החיים בפשטות טהורה. "לשאוף ולנשוף." פעולות פשוטות כביכול, המייצגות כל כך הרבה דברים. בלעדיהן לא היה ניתן לנגן, או בכלל לחיות.

הציור במרכז הבד מציג נופים מגוונים וצבעוניים המתמזגים אלו לתוך אלו בצורה שאינה ריאליסטית. דבר זה מראה שלעיתים חלקים מחיינו מתערבבים גם כשאנו לא חושקים בכך. אך לפעמים כל החתיכות הללו מתמזגות לפאזל אחיד ומפואר.

את השיר שעל גבי הציור כתבתי כשהייתי בת 13. הוא מתחבר לי עם הציור בצורה נהדרת, וכך גם עם הרקמה.

בחרתי לשלב בעבודה אלמנטים בדו מימד ביחד עם אלמנטים בתלת מימד, מכיוון שטכניקה זו משקפת את הזוויות השונות על החיים. לאותו אדם יכולות להיות השקפות עולם שונות במהלך שנות חייו, ומימדים שונים משקפים זאת באופן נהדר.

תמיד הסתדרתי עם החומרים בהם השתמשתי בעבודה, ואני שמחה שבחרתי להשתמש בהם.

לסיכום,
מאז ומתמיד מוזיקה ומילים הן חלק בלתי נפרד מחיי, ולכן בחרתי להביא אותן לידי ביטוי בפרויקט י"ב שלי