מאת:
רַן מזר, מורה בבית ספר תמר חינוך וולדורף בהוד השרון

"שׁוּב הוֹצִיאוּ אוֹתְךָ מֵהַכִּתָּה?!" שָׁאַל אַב הַבַּיִת אֶת רוֹנֵן. רוֹנֵן הִשְׁפִּיל אֶת מַבָּטוֹ.

"הַמּוֹרָה אָמְרָה לִי לֹא לַחֲזֹר לְכִתָּה עַד שֶׁאֲנִי מְסַיֵּם לִקְרֹא אֶת הַדַּף הַזֶּה!

אֲנִי שׂוֹנֵא לִקְרֹא! אֲנִי גָּרוּעַ בָּזֶה! אֲנִי קוֹרֵא כְּמוֹ יֶלֶד בְּכִתָּה א'!"

"עַל מָה מְסֻפָּר בַּקֶּטַע ?" שָׁאַל אַב הַבַּיִת.

"אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ! אֲפִלּוּ לֹא הִסְתַּכַּלְתִּי עַל זֶה!

אַב הַבַּיִת נָטַל אֶת הַדַּף וְהִקְרִיא: "צֶמַח הַבַּמְבּוּק הוּא אֶחָד מֵהַצְּמָחִים שֶׁגְּדֵלִים בַּקֶּצֶב הַמָּהִיר בְּיוֹתֵר מִבֵּין כָּל הַצְּמָחִים. בְּשִׂיא גָּבְהוֹ הוּא יָכוֹל לְהַגִּיעַ עַד לְגֹבַהּ שֶׁל 30 מֶטְרִים!

"אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁכְּדַאי לְךָ לִקְרֹא אֶת הַקֶּטַע" אָמַר אַב הַבַּיִת "וְלֹא בִּשְׁבִיל הַמּוֹרֶה אֶלָּא בִּשְׁבִיל עַצְמְךָ. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁתִּלְמַד מִזֶּה מַשֶּׁהוּ מְעַנְיֵן. בּוֹא נֵשֵׁב עַל הַמַּדְרֵגוֹת וְתַקְרִיא לִי."

רוֹנֵן הִנְהֵן וְאָמַר: "רַק בִּגְלַל שֶׁאַתָּה אוֹמֵר אֲנִי מוּכָן לְנַסּוֹת":

"צֶמַח הַבַּמְבּוּק הוּא אֶחָד מֵהַצְּמָחִים שֶׁגְּדֵלִים בַּקֶּצֶב הַמָּהִיר בְּיוֹתֵר מִבֵּין כָּל הַצְּמָחִים. בְּשִׂיא גָּבְהוֹ הוּא יָכוֹל לְהַגִּיעַ עַד לְגֹבַהּ שֶׁל 30 מֶטְרִים!"

"אַתָּה רוֹאֶה כַּמָּה שֶׁזֶּה קָשֶׁה לִי!  אֲנִי קוֹרֵא כָּכָה כְּבָר שָׁנָה וְלֹא מִתְקַדֵּם בִּכְלָל. נִמְאַס לִי כְּבָר לְנַסּוֹת!" "אֲנִי מֵבִין אֶת הַקֹּשִׁי אֲבָל אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתְּנַסֶּה לַעֲשׂוֹת מַאֲמָץ נוֹסָף.

פִּתְאוֹם אֲנִי שָׁם לֵב שֶׁאֲנַחְנוּ בְּדִיּוּק יוֹשְׁבִים לְיַד גָּדֵר הַבַּמְבּוּק שֶׁהִתְקַנְתִּי בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה. קָדִימָה! תַּמְשִׁיךְ לִקְרֹא!"

רוֹנֵן הִתְנַשֵּׁף אַךְ הִמְשִׁיךְ: "הַבַּמְבּוּק מְשַׁמֵּשׁ כְּחֹמֶר גֶּלֶם לְיוֹתֵר מִ-5,000 שִׁמּוּשִׁים שׁוֹנִים! כְּבָר אַלְפֵי שָׁנִים שֶׁהָאָדָם מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ: נִתָּן לִבְנוֹת מִבַּמְבּוּק כְּלֵי נְגִינָה כְּמוֹ חָלִיל, נִתָּן לְיַצֵּר נְיָר, לְהָכִין גַּלְשָׁנִים, לְהָפִיק דֶּלֶק, וְהוּא מְשַׁמֵּשׁ גַּם לְחָמְרֵי מָזוֹן שׁוֹנִים. בִּגְלַל שֶׁהַבַּמְבּוּק הוּא חֹמֶר גָּמִישׁ וְחָזָק הוּא מְשַׁמֵּשׁ בְּכָל מִינֵי מְקוֹמוֹת בָּעוֹלָם לִבְנִיָּה שֶׁל בָּתִּים. הַמַּדְּעָנִים טוֹעֲנִים שֶׁהַבָּתִּים הָרִאשׁוֹנִים בָּעוֹלָם נִבְנוּ מֵהַבַּמְבּוּק לִפְנֵי 9,500 שָׁנִים."

"בּוֹא, אֲנִי רוֹצֶה לְהַרְאוֹת לְךָ אֶת גָּדֵר הַבַּמְבּוּק שֶׁבָּנִיתִי, אֲנִי בְּדִיּוּק צָרִיךְ לְתַקֵּן שָׁם מַשֶּׁהוּ שֶׁהִתְפָּרֵק"

אַב הַבַּיִת הֵחֵל לְלַפֵּף בִּמְיֻמָּנוּת אֶת חוּט הַמַּתֶּכֶת סְבִיב הַבַּמְבּוּק וְחִזֵּק אֶת הַגָּדֵר עַד שֶׁהִזְדַּקְּפָה שׁוּב.

"אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת זֶה כָּל כָּךְ חָזָק וְטוֹב" אָמַר רוֹנֵן. רַק לִי שׁוּם דָּבָר לֹא מַצְלִיחַ! הַכֹּל מִתְפָּרֵק לִי, נִשְׁבַּר, מִתְעַקֵּם וּמִתְקַמֵּט. אֲפִלּוּ לִקְרֹא כְּמוֹ כָּל יֶלֶד נוֹרְמָלִי אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ."

אַב הַבַּיִת הִסְתַּכֵּל בְּעֵינָיו שֶׁל רוֹנֵן וְאָמַר: "אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁתָּמִיד הִצְלַחְתִּי לַעֲשׂוֹת מָה שֶׁרָאִיתָ בְּצוּרָה כָּזֹאת?! הַמְּיֻמָּנוּת שֶׁלִּי הִיא תּוֹצָאָה שֶׁל שָׁנִים שֶׁל עֲבוֹדָה.

אֶת מָה שֶׁרָאִיתָ עָשִׂיתִי מֵאוֹת פְּעָמִים בֶּעָבָר. וְעַכְשָׁו תּוֹרְךָ – מַאֲמָץ אַחֲרוֹן וְאַתָּה מְסַיֵּם אֶת הַקֶּטַע.

רוֹנֵן לָקַח נְשִׁימָה עֲמֻקָּה וְהִמְשִׁיךְ לִקְרֹא: "הַבַּמְבּוּק יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְגֹבַהּ שֶׁל בִּנְיָן בֶּן 10 קוֹמוֹת וְהוּא צוֹמֵחַ בְּקֶצֶב מָהִיר, אֲבָל הוּא לֹא צוֹמֵחַ בַּקֶּצֶב הַזֶּה כָּל חַיָּיו. בַּשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת הוּא בְּקֹשִׁי צוֹמֵחַ. אִם עוֹקְבִים אַחֲרָיו זֶה נִרְאֶה כְּאִלּוּ הוּא לֹא צוֹמֵחַ כְּלָל.  וְאָז,פִּתְאוֹם, אַחֲרֵי כְּ-6 שָׁנִים הֵם מְזַנְּקִים בִּמְהִירוּת עֲצוּמָה. לִפְעָמִים עַד לְגֹבַהּ שֶׁל מֶטֶר שָׁלֵם בִּימָמָה אַחַת, כְּלוֹמַר בְּעֵרֶךְ לְגֹבַהּ שֶׁל יֶלֶד צָעִיר בְּיוֹם.

אוֹמְרִים שֶׁמִּי שֶׁמִּסְתַּכֵּל מַמָּשׁ יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת הַבַּמְבּוּק צוֹמֵחַ לְנֶגֶד עֵינָיו."      

רוֹנֵן סִיֵּם לִקְרֹא בְּקֹשִׁי רַב. הוּא הִסְתַּכֵּל בְּמַבָּט עָיֵף עַל אַב הַבַּיִת. "אַתָּה רוֹאֶה כַּמָּה שֶׁקָּשֶׁה לִי לִקְרֹא?!""אֲנִי רוֹאֶה" אָמַר אַב הַבַּיִת. "אֲבָל אֲנִי גַּם רוֹאֶה מַשֶּׁהוּ נוֹסָף שֶׁאַתָּה עֲדַיִן לֹא רוֹאֶה. בִּגְלַל שֶׁאֲנִי מַכִּיר אוֹתְךָ הֵיטֵב, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיּוֹם אֶחָד גַּם אַתָּה, כְּמוֹ הַבַּמְבּוּק, תְּזַנֵּק וְתַצְלִיחַ לִקְרֹא בְּקַלּוּת. עַכְשָׁו זֶה נִרְאֶה לְךָ שֶׁאַתָּה תָּקוּעַ. אֲבָל תִּזְכֹּר אֶת מָה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: בִּגְלַל שֶׁאַתָּה כָּל כָּךְ חָזָק וְגָמִישׁ בְּרוּחֲךָ, אַתָּה תַּגִּיעַ לַגְּבָהִים וְתוּכַל לַעֲשׂוֹת כָּל מָה שֶׁתִּרְצֶה לַעֲשׂוֹת בַּחַיִּים.

דילוג לתוכן