בית ספר תמר הוא הרבה יותר ממשכנו של מוסד חינוכי.
הוא בית, קהילה, לב פועם של חיבורים בין אנשים.
יש בו היסטוריה חיה, לא רק במבנים, אלא ברוח המשותפת שצמחה במקום.

זהו מקום שנבנה נדבך על נדבך, קיר אחר קיר, אבל בעיקר קשר אחר קשר, לב אל לב.
מוקיר את השנים בהן כל קיץ, משפחות שלמות, הורים וילדים, יחד עם צוות בית הספר, התאחדו סביב העשייה. עבודות סיוד וצביעה, גינון ושתילה, סידור ותליה, ניקיונות, בנייה בעץ – כל אלה הפכו לזמן איכות, לגיבוש, לחלק מה- DNA של המקום.

צוות העץ האגדי לא רק בנה במות, גדרות, מעקות, מדרגות ודקים – הוא הרים את רוח הקהילה, בנה חיבורים וזיכרונות שיישארו לנצח.

ב-31 באוגוסט, לא פעם (ולא פעמיים), רגע לפני הסוף, היינו בטוחים שלא נצליח, שהפעם לא נספיק – ואז, כמו קסם, מגיע ה-1 בספטמבר, והנס קורה. בכניסה דרך שער הפרחים, התרגשות בלב, דמעה בזווית העין, והתחלה חדשה יוצאת לדרך.
בליבנו נצורים שלל אירועים במתחם – חגים, חגי חודש, טכסים, הצגות, אסיפות קהילתיות, מסיבות וירידי אביב.

תמיד חשתי שגולת הכותרת של הייחודיות שלנו, היא הקהילה.
והעשייה הקהילתית במרחב, בין הכתלים של הכיתות, בחדרי הספח ומרכז התרפיות, בסדנאות, בחצר, ב'נשק וסע' ובחווה, נתנה לכך ביטוי עיקרי וחשוב, מגבש, ממלא ויוצא דופן.

בתום עשר שנות חברות בקהילה, מהן שמונה שנים כחבר ועד מנהל – זו פרידה מרגשת במיוחד. אני נפרד ממקום שאני מרגיש שחלק ממני נמצא בו, כמעט בכל פינה. אני אסיר תודה לכל השותפים והחברים בדרך. פרידה זו היא לא סוף – הרוח שיצרנו ביחד היא עדות חיה לכך שכשהלב פתוח והעשייה משותפת – אפשר לבנות עולמות.

מאחל לימים טובים, שובם של החטופים והצלחה בהמשך הדרך במשכננו החדש.

יובל נגל,
חבר ועד מנהל 2016-2024