פרידה, אורי רפאל באום
קהילת תמר היקרה, הורים, מורים ותלמידים,
רגע הפרידה מהמבנה בו שוכן בית ספרנו מאז הקמתו הוא הזדמנות להביט לאחור בהתרגשות ובהכרת תודה על כל מה שהמקום הזה היה ועודנו עבורנו ועבור ילדינו.
כברת דרך ארוכה עשינו יחד מאז שנכנסה אליו בפעם הראשונה אותה כיתה א׳ יחידה וראשונית, מלאת חלומות ושאיפות. לאורך השנים, חווינו צמיחה מרשימה ומשמחת: כיום מאכלס המבנה שתי כיתות בכל שכבה, מכיתה א' ועד כיתה ח', עם למעלה מ-400 תלמידים.
יסודות המבנה הנוכחי הונחו אי שם בשנות השלושים של המאה הקודמת. מבית ספר לילדי עובדים, שעם השנים הפך לבית הספר של כפר מל"ל, ועד לרגע שבו אימצנו אותו אנו כבית עבור "תמר" – הקירות המתקלפים ספגו אינספור סיפורים, צחוק ושמחה, אכזבות ואתגרים, וגם הרבה רגעים של למידה, יצירה והשראה. הם היו עדים לגדילה של כל אחד מאיתנו, ילדים ומבוגרים כאחד.
בשנותיו של "תמר" הפך המבנה הזה להרבה מעבר לבית ספר – הוא הפך ללב הפועם של הקהילה שלנו. זהו המקום בו נפגשנו לא רק לאסיפות הורים או ״נשק וסע״, אלא גם כדי לציין יחד את חילופי העונות והחגים בירידים המפורסמים של תמר. לכאן הגענו ללמוד, להתחבר ולרקום יחד את הערכים שבגללם אנחנו שולחים את ילדינו דווקא לתמר.
מי מאיתנו לא זוכר את תמונת האבות והאימהות, המורים והמורות שנרתמו במהלך חופשות הקיץ כדי לבנות, ללטש ולצבוע, ובמו ידיהם הפכו קירות ישנים למרחבים צבעוניים ומזמינים עבור ילדינו? אלו לא רק זיכרונות מתוקים, אלא גם עדות לעוצמתה של הקהילה שלנו ולעשייה המשמעותית שבליבה.
בשנים האחרונות חשנו כולנו עד כמה נעשה המקום צר וקטן מדי מלהכיל את קהילתנו הגדלה. פתרונות יצירתיים של "טלאי על טלאי" הונדסו שוב ושוב אד-הוק, אולם כולנו ידענו היטב: בסופו של דבר, יום אחד עלינו לפרוש כנפיים, לעזוב את הקן המוכר, ולעבור למקום שבו הילדים והקהילה כולה יוכלו להמשיך ולצמוח.
עתה, כאשר אנו ניצבים לקראת המעבר אל משכננו החדש, זו הזדמנות להודות מעומק הלב ולהוקיר את האנשים שהביאו אותנו עד לרגע הזה: המורים שלנו, שידעו להפוך כל סדק בקיר ישן להזדמנות לעשייה משמעותית; ההורים שנרתמו לשפץ, לארגן ולטפח והצליחו לרתום איתם אחרים; וכמובן חברי העמותה, שהובילו את החזון והעשייה בכיוון ברור ומלא השראה.
אנו נפרדים מהמבנה הזה בידיעה כי כל אותם ערכים שקירותיו ספגו: ערכי היצירה, הקהילתיות, האחריות והאמונה בחינוך ולדורף – ילוו אותנו הלאה אל הבית החדש שלנו. מי ייתן וגם שם נמשיך לגדול ולהיות יחד.
תודה רבה לכל אחת ואחד מכם, על השותפות ועל הדרך שעברנו יחד.
אורי רפאל באום,
יו״ר עמותת תמר