מאת: טללית אור
מורה לאנגלית – בית ספר תמר

הכל התחיל בכלל בשנה שעברה.
מיטל שמש שאלה אם אוכל לארגן את פורים ומשם הדברים התגלגלו. בסוף האירוע, ראיתי את הר האשפה שנערם מחוץ לבית הספר וליבי התכווץ. סביב סוף חנוכה השנה, הסתבר שלא הייתי לבד בקושי שלי עם נושא האשפה וקולות בנושא נשמעו בצוות בית הספר. בלי להביט לאחור חטפתי את ההזדמנות, כי יש דברים שאם נותנים להם לשבת יותר מידי זמן, הם מתקלקלים. 

קישוט בית ספר תמר לפורים הוא מסורת שמתקיימת כבר הרבה שנים, היא התחילה הרבה לפני שאני הופעתי פה ולבטח תמשיך אחרי. עד שנת 2024, המסורת כללה את צוות מלאכה ועוד מספר מורות, אשר עמלו ושקדו על יצירת קישוטי בית הספר חודשים לפני החג ורגע לפני האירוע עצמו, שינו את פני בית הספר כמו בשרביט, בעזרתם של ההורים.

פורים אקולוגי, אפשר גם אחרת

בשנה שעברה, בעיקר בגלל השפעות המלחמה על הצוות, עשינו שינוי בקונספט והחלטנו להעביר את האחריות על עבודת היצירה אל תלמידי כיתות ז'-ח', שלקחו את הפרויקט בידיים מלאות חיים וכוחות רצון. ההצלחה שוכפלה שוב השנה, עם יותר תכנון, גם בהקשר הסביבתי.

בישיבה עם וועדת קישוט פורים, שכללה נציגים מכיתות ז'-ח' ומצוות מלאכה, הגינו רעיון והחלטנו להוריד למינימום את השימוש בפלסטיק ובחומרים חדשים. החומרים, ברובם, נאספו על ידי התלמידים, בתמיכתה של קהילת תמר, שהתגייסה גם היא כדי לאפשר את הרעיון. רשימת הקניות שלנו לקישוט פורים כללה ברובה צבעי גואש ונייר דבק. גם ההנחיה למורים ולהורים שעזרו לפרק את הקישוטים, הייתה להשתדל לשמור על כל מה שניתן לעשות בו שימוש חוזר, כמו בדים וחומרים אחרים. למרות שלא הצלחנו לייצר פורים "מתכלה" לחלוטין, זה בהחלט היה צעד משמעותי ואת זה ניתן היה לראות לא רק בגודל ערימת האשפה בסוף יום האירוע מחוץ לבית הספר, אלא גם בחומרים עצמם שהערימה הכילה – כמעט רק קרטון.

אני מקווה שבשנה הבאה נצליח להפחית אפילו יותר את כמות החומרים הפלסטיים ואת כמות האשפה.

דילוג לתוכן