מיכל שאוליאן כהן | מטפלת ומדריכה בפסיכודרמה, ממליצה:
מיד כשסיימתי לקרוא את הספר ידעתי שאני רוצה לכתוב עליו, להשאיר משהו ממנו אצלי גם באופן פיזי. גם חודשיים ועשרה ספרים אחרי אני עדיין רוצה לכתוב : "אם אתן/ם צריכות/ים לבחור ספר אחד לקריאה – תפסו בספציפי הזה חזק". רוית ראופמן טווה עלילה מורכבת באופן כה פשוט. היא הצליחה לגרום לי לחוש שעברתי תקופת חיים שלמה עם דמויותיה, ממש כאילו חוויתי איתן, עם זכרונות וגעגוע לעבר. העלילה היא כאן, בחיים שלנו בישראל, בקיבוץ, אבל גולשת לזכרונות משם, מהתופת. מוזכרים לאורכה נקודות ציון מארועים חדשותיים שהעסיקו בכל תקופה. הדמויות אמינות, מורכבות אבל נגישות. הקול של הילדה הוא באמת קול ילדותי והכל כתוב ללא דרמטיות מרובה, לכתיבה ולסיפור יש כוח מספיק משלו להחזיק אותנו ולרצות שהספר לא יסתיים.